תביעת ספאם תתברר במקום מגורי התובע (החלטה, שלום בת-ים, הרשם אבי כהן):

העובדות: בקשת הנתבעים להעברת הדיון לבית משפט במחוז חיפה, בטענה כי ביהמ"ש בבת-ים נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה. התביעה עוסקת בטענה למשלוח "ספאם" והפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982. התובעים טענו כי הואיל ודברי הפרסומת נתקבלו במחוז ת"א, שהוא מקום מושבם של חלק מהתובעים, הרי שלביהמ"ש בבת-ים מוקנית הסמכות לדון בתביעה.

נפסק: יש לדחות את הבקשה. אין תחולה בנסיבות המקרה לתקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לא מדובר על "פרסום או סחר ברשת האינטרנט" כי אם בפרסום במכשירי הטלפון של התובעים. הצדדים מסכימים כי חלה תקנה 7(א), בין היתר לאור פסיקת ביהמ"ש העליון [בש"א 7089/16] ולפיה בתביעת ספאם קיימת סמכות מקומית למחוז שבו מתגורר התובע, כאשר הפרסום נעשה בטלפון (במסרונים). זהו מקום המעשה שבשלו תובעים. התובעים הוכיחו כי אחד מהם מתגורר במחוז ת"א – ודי בכך. הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים בסך 700 ₪.