תביעת לשון הרע על שיתוף פוסט שכתב צד שלישי (פסק-דין, שלום כפ"ס, השופטת חגית בולמש):

העובדות: תביעת לשון הרע בגין משלוח העתק של פוסט שכתב צד ג', אותו הפיץ הנתבע למספר אנשים, התייחסות לפוסט זה במסגרת תגובה ועוד. התובעת היא ילידת איראן ובין היתר מפעילה ערוץ תקשורת המיועד לציבור עולי איראן בישראל. הנתבע מפעיל ערוץ שידורי רדיו אינטרנטי בשם "רדיו רן". הנתבע "שיתף" למספר אנשים פוסט שפרסם צד שלישי, בו נכתב כי לתובעת קשר למשמרות המהפכה באיראן וכי היא שליחה שלהם בישראל. הנתבע אף הגיב על כך בפייסבוק. הנתבע טען כי שיתוף הפוסט על ידו ומשלוחו למספר אנשים נעשה מתוך כוונה לבצע תחקיר עיתונאי. הנתבע לא ביקש לבסס את הגנתו על טענת "אמת דיברתי".

נפסק: קיימים 3 אירועים: שיתוף פוסט שפרסם צד ג' למספר אנשים בהודעות ווטסאפ פרטיות; פניה לתורם של התובעת בהודעה שבה נאמר לו על ידי הנתבע כי לתובעת קשרים עם המשטר האיראני; שיח כתוב עם מאזינה בנוגע לפוסט ומענה לתגובתה ברשת החברתית. הפוסט מהווה ניסיון לפגוע בשמה הטוב של התובעת, להציג אותה כמי שמשתפת פעולה עם משמרות המהפכה האיראניות, ללא כל תימוכין עובדתי מוכח המהווה ראיה קבילה על פי דין. מדובר בטענה חמורה ומכפישה. הפוסט עולה לכדי "לשון הרע". פעולת השיתוף ברשתות חברתיות הוכרה כפרסום על ידי ביהמ"ש העליון הבאה בגדר איסור לשון הרע, והיא עשויה להקים עילת תביעה נגד משתף תוכן עוולתי. התובעת לא הצליחה להוכיח כי הפוסט שותף ליותר מ- 4 אנשים. הפוסט ששיתף הנתבע לא פורסם לכל העוקבים כי אם למספר מצומצם של אנשים.

יש לעשות הבחנה מהפרסום עצמו שנעשה על ידי צד ג', שהוא המשמעותי לפגיעה, ונעשה בתפוצה רחבה הרבה יותר. האנשים אליהם נשלח הפוסט על ידי הנתבע הם בודדים, שחלקם אף נחשפו לפוסט ממקור נוסף ולא ראו בו כל מידע חדש. התובעת הוכיחה את קיומה של פגיעה על פי חוק לשון הרע, אולם מדובר בפגיעה יחסית קלה, לעומת הנזק שעורר עצם הפוסט גופו, שלא היה בשליטת הנתבע. לא ניתן לראות בפעולות הנתבע כתחקיר עיתונאי. באיזון בין חומרת הפוסט, ההפצה הגורפת על-ידי צד ג' (כותבת הפוסט), אל מול פעולות הנתבע, ומנגד ניסיון הנתבע לפגוע בתובעת כמתחרה, בכוונה לפגוע, ישלם הנתבע לתובעת סך של 20,000 ש"ח וכן יישא בהוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.