סלקום מסרה את מכשיר הטלפון של התובעת לצד שלישי והסתירה זאת ממנה (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט רפי ארניה):

העובדות: תביעה כספית בעילה של פגיעה בפרטיות. התובעת מסרה את הטלפון שלה לתיקון במרכז שירות של הנתבעת. הנתבעת מסרה את הטלפון של התובעת לצד שלישי, שיצר קשר עם התובעת ועדכן אותה כי הטלפון שלה ברשותו מספר ימים.  

נפסק: התובעת לא הסכימה למסירת מכשיר הטלפון לצד שלישי. מסירת הטלפון לגורם זר מהווה פגיעה ממשית בפרטיות בעל המכשיר. התובעת הוכיחה את העילה הקבועה בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. צד שלישי התקשר בשיחה טלפונית אל בעלה של התובעת ועדכן אותו כי מכשיר הטלפון הנייד מצוי ברשותו, כך שניתן להניח כי הוא נחשף לפרטי אנשי הקשר של התובעת או ליומן השיחות. פרטי אנשי קשר ויומן שיחות עולים כדי "עניינים פרטיים" של אדם. הנתבעת מסרה את הטלפון הנייד של התובעת על פרטיו לצד שלישי שלא למטרה שלשמה הוא נמסר לה. הוכח שהנתבעת פגעה בפרטיות התובעת ואולם זו לא נעשתה בכוונה לפגוע, שכן מדובר בתקלה גרידא ובטעות אנוש. הנתבעת לא הוכיחה כי עומדת לה חסינות לפי סעיף 40 לחוק התקשורת. גם אם הייתה מוענקת לנתבעת חסינות הרי שלא היה מקום לפטור אותה מחובתה לפצות את התובעת. הנתבעת הסתירה מהתובעת כי הטלפון הנייד נמסר לצד שלישי ולא גילתה לה דברים אלה מיוזמתה. יש לייחס לתובעת אשם תורם בשל כך שלא דאגה לאבטחת המידע במכשיר טלפון הנייד שברשותה באמצעות סיסמא, זיהוי פנים או זיהוי ביומטרי. פשיטא, כי אבטחת המידע במכשיר הטלפון באחת מדרכים פשוטות אלה הייתה עשויה למנוע את הפגיעה הנטענת. הנתבעת תשלם לתובעת 30,000 ש"ח וכן בשכ"ט עו"ד בסך 4,500 ש"ח.