מאגר נמעני ההודעות הפרסומיות של הנתבעת אינו מחייב רישום (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת קרן מרגולין-פלדמן):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 3 הודעות דוא"ל שהן "דבר פרסומת", בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען בנוסף כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בכך שהקימה מאגר מידע מאופיין של יזמים וממציאים, וכן בהטרדת התובע. הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה, כי אין מדובר בהודעות פרסומת וכי פעלה בתום לב במשלוח ההודעות. התובע הוא עו"ד ועורך פטנטים. הנתבעת מציעה ללקוחותיה שירותים בתחום הפטנטים.

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה. הנתבעת טענה כי ההודעות נשלחו ללקוחותיה העסקיים, שפרטיהם היו מצויים בידה ושנבחרו באופן פרטני. הנתבעת הודתה עם זאת כי לא היה בידה אישור מראש ובכתב מהתובע למשלוח ההודעות. ההודעות שנשלחו הן "דברי פרסומת" שנועדו לעודד את הנמענים להתקשר עם הנתבעת בהתקשרות עסקית ולצרוך את שירותיה. ההודעות מפרות את סעיף 30א כיוון שנשלחו ללא הסכמה, הן אינן נושאות את המילה "פרסומת" בכותרתן ואינן כוללות פרטים מלאים של הנתבעת. יש לקבל את טענת הנתבעת כי כתובות הנמענים נלקחו מרשימת אנשי הקשר שבתיבת הדואר של הנתבעת. ההודעה השלישית נשלחה לתובע לאחר פנייתו היזומה לנתבעת להסרתו מרשימת התפוצה.

יש לדחות את טענת התובע להפרת חוק הגנת הפרטיות. עצם ניהול מאגר המידע על ידי הנתבעת ושימוש בו אינו מקים לתובע זכות לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק. גם אם נרצה לראות במאגר נמעני הנתבעת בתיבת הדוא"ל שלה כמאגר מידע הכיל מידע על תחום עיסוקם של הנמענים, הרי שמאחר ולא התקיים איזה מתנאי סעיף 8(ג) לחוק, אין חלה חובת רישום ביחס לאותו מאגר. אין בשימוש במאגר על ידי הנתבעת, כשלעצמו, כדי לפגוע בפרטיות התובע, אם נעשתה במהלך העסקים הרגיל של הנתבעת. מדובר במשלוח של הודעות שנעשה על ידי הנתבעת לצורך קידום ענייניה הפרטיים ובמהלך עסקיה הרגיל ואלו אינם מקימים לתובע זכות לפיצוי, בין היתר לנוכח הוראות סעיף 18 לחוק. על ביהמ"ש לבחון את שיעור הפיצוי לו זכאי התובע מכוח חוק התקשורת בלבד. הנתבעת תפצה את התובע ב-3,000 ש"ח.