הנתבעת אינה מפרסמת את מוצריה או שירותיה שלה וכל מטרתה להביא לידיעת החברים הטבות שונות (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, הרשמת אביגיל ון-קרפלד):
העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו דברי פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982, אף לאחר שביקש הסרה פעמיים. הנתבעת טענה כי אין מדובר ב"דבר פרסומת".
נפסק: לא מדובר במסר המופץ באופן מסחרי קלאסי. הנתבעת אינה חברה מסחרית, אלא מועדון צרכנות, המוכר כ"מועדון טוב", שנועד להעניק שירותי רווחה לעובדי המדינה בדמות מידע על תרבות ופנאי מסובסדים. הנתבעת טענה שהיא מתוקצבת על ידי אוצר המדינה ומוציאה כספים לסבסוד הטבות לחבריה ומשקיעה משאבים למציאת הטבות. לא מדובר באותו מסר המופץ באופן מסחרי אליו התכוון המחוקק. המידע ששלחה הנתבעת לא נועד להביא את התובע להתקשר עם הנתבעת. השאלה אם מסר הוא "דבר פרסומת" תלויה במטרה שאותו הוא בא להגשים ולא בהכרח באופן שבו נמען סביר היה מבין אותו. המטרה שאותה דברי הפרסומת באו להגשים במקרה זה אינה לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים, אלא להשיג רווחה לעובדים, לגימלאים ולמשפחותיהם. הנתבעת אינה מפרסמת את מוצריה שלה או שירותיה שלה וכל מטרתה להביא לידיעת החברים הטבות שונות. גם שיקולי מדיניות מורים על דחיית התביעה.