דחיית התנגדות להסדר פשרה בייצוגית על הפרת חוק הספאם (החלטה, מחוזי ת"א, השופט דורון חסדאי):

העובדות: התנגדות להסדר פשרה שהוגש בהליך ייצוגי, בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות. המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, שעניינה בהפרה נטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982. הצדדים להליך הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה. המתנגד הגיש התנגדות להסדר וטען, בין היתר, שהסכם הפשרה מתייחס לקבוצה שעשויה להיות רחבה יותר וכוללת גם נמענים שאינם זוכים להטבה כלשהי. ביהמ"ש קיבל בעבר בקשה של המתנגד ליציאה מהקבוצה המיוצגת. 

נפסק: הסדר ההתנגדות בסעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, נועד לשמש ככלי בקרה נוסף בידי ביהמ"ש לצורך בחינת טיבו של הסכם פשרה שהגישו הצדדים להליך. במקרה זה דין ההתנגדות להידחות. יש לקבל את טענות המשיבה בעניין זכות העמידה של המתנגד. אין לקבל את טענת המתנגד כי יש לראות בו כ"אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה". המתנגד טען כי הוא פעיל באופן כללי בתחום מיגור דואר הזבל בישראל, אך לא תמך את דבריו בתצהיר כך שלא ניתן לדעת באיזה פעילות מדובר, מה היקף הפעילות ועוד. המתנגד אינו נמנה על חברי הקבוצה, שכן הוא ביקש כבר בסמוך להגשת הסכם הפשרה לצאת מן הקבוצה, ולאור העובדה שרק במקרים חריגים תותר הגשת התנגדות על ידי אדם שאינו נמנה על חברי הקבוצה, הרי שהמתנגד נעדר זכות עמידה לעניין הגשת ההתנגדות. גם לגופם של דברים אין לקבל את טענות המתנגד לעניין טיבו של הסדר הפשרה. התנגדות המתנגד נדחתה.