מגמת הדין היא להרחיב את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופט שאול שוחט):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בב"ש [רמ"ש 45837-01-22], שקיבל את בקשת המשיב למתן רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד [תמ"ש 80810-01-19], שדחה את בקשתו לקיים דיון הוכחות בהיוועדות חזותית. המבקשת, אחותו של המשיב, תושב ארה"ב, הגישה נגדו תביעה בנוגע לזכויות בדירה באשדוד. ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי המשיב הוא בעל דין נדרש להליך וכי לא נמצאו נסיבות המצדיקות לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי ההחלטה שלא להתיר למשיב להעיד בהיוועדות חזותית עלולה לשלול ממנו את האפשרות להתגונן מהתביעה. בנוסף, נקבע כי ישיבות הרות גורל מתקיימות היום בהיוועדות חזותית וכי מול השיקול בדבר התרשמות מהעדות לצורך קביעת מהימנות ניצב השיקול בדבר קשיי המשיב, שסובל מבעיות רפואיות משמעותיות ומצוי בסיכון מוגבר לעבור ממדינה למדינה בתקופת הקורונה. מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק: דין בקשת רשות הערעור להידחות. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים ואין חשש לכך שהימנעות ממתן רשות ערעור תגרום לעיוות דין. לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שנוגעות לאופן ניהול הדיון, ובכלל זה החלטות שעניינן מתן אפשרות לעד להעיד מחוץ לגבולות המדינה. ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת שנתון לערכאה הדיונית בעניין זה אלא במקרים חריגים בלבד. מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעת ביהמ"ש המחוזי. 

מגמת הדין היא להרחיב את האפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית, במקרים המתאימים, הן בשל השינויים הטכנולוגיים שמאפשרים תקשורת טובה ותמונה ברורה של מי שאינו נוכח באולם ביהמ"ש, והן בשל החיסכון בהוצאות, בוודאי לעדים ולבעלי דין שנמצאים בחו"ל. מגמה זו באה לידי ביטוי בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שעיגנו את אפשרות ההיוועדות החזותית בדין. ביהמ"ש המחוזי התיר למשיב להיחקר באמצעות היוועדות חזותית לאחר שבחן את 3 התנאים שנדרשים לפי תקנה 72, ומצא כי אלו מתקיימים. לממצאיו העובדתיים של ביהמ"ש המחוזי בדבר קשיי המשיב ובעיותיו הרפואיות יש תימוכין.