בנסיבות בהן בעל דין צפה בפס"ד ב"נט המשפט", והמתין פרק זמן ממושך להגשת הערעור, יש להעדיף את "כלל הידיעה" (פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים גליקסמן, פוליאק וסופר):

העובדות: ערעור על החלטת רשמת ביה"ד [ע"ע 30432-10-20], שקבעה כי ערעור שהגיש המערער על פסק דינו של ביה"ד האזורי בת"א הוגש באיחור ניכר, ולא מתקיים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשתו. הרשמת קבעה כי בוצעה המצאה כדין של פסה"ד באמצעות 'הודעה באתר' וכי ככל שהיה נמצא שלא נעשתה המצאה כדין, היתה הצדקה למנות את הימים להגשת ערעור ממועד צפייתו היזומה של המערער בפסה"ד בנט המשפט.

נפסק: דין הערעור להידחות. פסה"ד הומצא כדין למערער. אין לקבל את טענת המערער כי לא נעשתה המצאה כדין כיוון שלא מסר כתובת דוא"ל להמצאת כתבי בית דין. המערער השתמש בתוכנת נט המשפט לצורך הגשת כתבי בית דין, ואף ציין בכותרת את כתובת הדוא"ל שלו. הטענה נגועה בחוסר תום-לב [עניין בית בלב - ע"ר 33237-03-17]. גם אם היתה מתקבלת טענת המערער כי פסה"ד לא הומצא לו כדין, יש להחיל במקרה זה את כלל הידיעה. בנסיבות שבהן בעל דין צפה בפסק הדין במערכת נט המשפט, והמתין פרק זמן ממושך עד להגשת הערעור, יש להעדיף את "כלל הידיעה" על פני "כלל ההמצאה".