אין הצדקה להמשיך להקדיש זמן שיפוטי יקר לתובענות ייצוגיות בנושא ספאם (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אסתר נחליאלי חיאט):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור נטען כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, עת שלחה הודעות פרסומת ללא הסכמת הנמענים. המשיבה טענה כי היא פועלת כדין במשלוח ההודעות. הצדדים הגיעו לפשרה הכוללת פיצוי לחברי הקבוצה ותשלום גמול למבקש ושכ"ט לבא-כוחו. להסדר הפשרה הוגשה התנגדות.

נפסק: אין ספק כי כל הפרה של הוראות הדין ראויה לגינוי. עם זאת, יש לתת את הדעת לעובדה כי הליך ייצוגי הוא הליך יקר מבחינת הזמן השיפוטי המוקדש לו. הליכי התובענה הייצוגית אינם שווים זה לזה מבחינת האינטרס הציבורי שבבירורן והליכים ייצוגיים רבים נעדרי כל חשיבות ציבורית ולמעשה אך צורכים זמן שיפוטי יקר לשווא. כך למשל, דיון בתיקים ב'עילת הספאם' – עילה שנסרקה במסרקות ברזל על ידי בתי המשפט השונים. נכון הוא כי בעבר היה נכון לתקן את חוק תובענות ייצוגיות כך שעילה מכוח סעיף 30א תאפשר ניהול הליך ייצוגי. אלא שכיום, לאחר שהדין סביב עילה זו צמח והתפתח, שוב לא נראה מוצדק להמשיך ולהקדיש זמן שיפוטי יקר כל כך לתובענות ב'עילת הספאם'. ככלל, יש למצוא דרך לסיים הליכי תובענה ייצוגית בעילת הספאם באופן ראוי והוגן לסיום המחלוקת. במקרה זה ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. אמנם אין להתעלם מכך שלפי הסדר הפשרה חלק מחברי הקבוצה לא עתידים לקבל פיצוי במסגרת ההסדר (הפיצוי ישולם רק ללקוחות הפעילים של המשיבה), אך אין בכך כדי לשלול את האפשרות לאשר את הסדר הפשרה. יש גם לאשר את הסכמת הצדדים באשר לגמול (95,000 ש"ח) ולשכר הטרחה (305,000 ש"ח). יש לאשר את יציאתם מהקבוצה של חברי הקבוצה שהודיעו כי אינם מעוניינים להיכלל בהסדר הפשרה. ניתן להסדר הפשרה תוקף של פס"ד.