תביעת ראש עיריית קריית מוצקין על פרסומי הפייסבוק נגדו היא תביעת השתקה (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת סיגלית מצא):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא ראש עיריית קריית מוצקין. הנתבע הוא תושב העיר שרעייתו התמודדה בבחירות בעיר בשנת 2018, ברשימה המתחרה בתובע. התביעה הוגשה כנגד חלקים מפוסטים שפרסם הנתבע בקבוצות פייסבוק שונות, בסמוך לבחירות. התובע טען כי הפרסומים שפרסם הנתבע מהווים לשון הרע. הנתבע טען, בין היתר, כי מדובר בתביעת השתקה, כי התובע הוא דמות ציבורית וכי יש מקום ואף ראוי לנהל שיח ציבורי ביחס למעשיו והתנהלותו. שיח זה חוסה תחת חופש הביטוי. הנתבע טען כי כל הפרסומים הם בגדר ביקורת לגיטימית ונדרשת, נוכח התנהלות התובע.

נפסק: אין ספק כי חלק מהפרסומים כוללים לשון הרע – אמירות שיש בהן לפגוע באדם במשרתו ולבזותו. הנתבע הצביע על כתבות עתונאיות עליהן ביסס את פרסומיו, לרבות המלצה של משטרת ישראל להעמיד את התובע לדין בגין חשדות למעורבות במספר פרשות ויש לקבל את דבריו כי הדברים שפרסם עולים מתוך אותן כתבות. העובדה שהטענות נכללו במסגרת כתבה עתונאית לא די בה בכדי להחיל על הדברים את הגנת אמת דיברתי. כך הדבר גם ביחס לפרסומים שעניינם חקירות משטריות שנחקר בהן התובע. הפרסומים במקרה זה חורגים מגדר פרסום דבר חקירה משטרתית בעניינו של התובע. אף ביחס לפרסומים אלה, הם אינם מציגים באופן ברור כי מדובר בחשדות בלבד, שטרם הוחלט להגיש כתב אישום בגינם, וממילא טרם הוכחו. הבעת דעה ביחס לנפגע, לרבות ביחס לחקירות נגדו, חוסה תחת ההגנות הקבועות בסעיפים 15(4) ו-15(5((ב) לחוק – ובלבד שמדובר בדעה שבוטאה בתום לב והתייחסה להתנהגות הנפגע בתפקיד ציבור או בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם התגלו באות התנהגות.

משמדובר באמירות המתייחסות לבעל תפקיד ציבורי, קל וחומר כאשר אלה מושמעות לקראת בחירות, יש לנקוט בגישה מרחיבה לחופש הביטוי הפוליטי. יחד עם זאת, אין להתיר אמירות משפילות, מבזות או פוגעניות, בוודאי לא בעניינים שאינם קשורים לתפקידו או מעשיו של נבחר הציבור. במקרה זה דין התביעה להידחות. הפוסטים נשוא התביעה זוכים להגנות החוק, לרבות הבעת דעה של הנתבע ביחס לתובע והתנהלותו הציבורית. אף לו היה נמצא כי הפרסומים אינם מוגנים, היתה התביעה נדחית מהטעם כי היא תביעת השתקה. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 15,000 ש"ח.