הפרת זכויות יוצרים בלחן השיר "אליעזר בן יהודה" לצורך תעמולת בחירות (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופטת אורית וינשטיין):

העובדות: התובע, מוזיקאי ידוע, טען להפרת זכויות היוצרים שלו וזכותו המוסרית בלחן שהלחין לשיר "אליעזר בן יהודה". הנתבע התמודד בבחירות שנערכו בשנת 2018 לתפקיד ראש עיריית אריאל. התובע הפנה את טענותיו לשני סרטוני תעמולת בחירות עבור הנתבע, שבהם נעשה שימוש בלחן ובשיר, כך שמילות השיר שונו למילות שבח לנתבע. התובע טען כי שני הסרטונים פורסמו בדף הפייסבוק של הנתבע ואף במקומות נוספים. הנתבע טען, בין היתר, כי התובע אינו בעל הזכויות בלחן וכי הוא אינו קשור ליצירת הסרטון הראשון, הפקתו או פרסומו.

נפסק: אין מחלוקת כי התובע הוא מלחין השיר וכי הלחן מוגן בזכויות יוצרים ומקיים את הדרישות החוקיות של מקוריות וקיבוע. מדובר בנכס צאן ברזל של המוזיקה הישראלית ושאלת קיומה של זכות יוצרים בו היא ללא עוררין. התובע טוען כי הוא הבעלים בזכות היוצרים בלחן המוגן, מכוח היותו המלחין והיוצר שלו. הנתבע טען כי התובע אינו בעל זכות היוצרים בלחן, אלא כי הבעלות שייכת למדינת ישראל (משרד הביטחון), נוכח היות התובע חייל בשירות סדיר במועד הלחנת השיר. יש לדחות את טענת הנתבע. אין משמעות לשאלה אם רובו או כולו או מקצתו של הלחן הולחן בזמן שירותו הצבאי של התובע, שכן הנתבע לא הוכיח כי הלחנת השיר הייתה תוך כדי ועקב שירותו הצבאי של התובע. הנתבע לא הוכיח את טענת ההגנה שלו.

יש לקבוע כי הסרטון הראשון נוצר ביוזמת או באישור או בהרשאת הנתבע, בפרט שעה שהסרטון פורסם בדף הפייסבוק של הנתבע. הנתבע אישר לגורמים שונים לנהל את דף הפייסבוק הרשמי שלו לבחירות. מתן האישור אינו פוטר את הנתבע מאחריות לתכנים שפורסמו במסגרת עמוד הפייסבוק שלו. הנתבע הוא זה שמפעיל את דף הפייסבוק ומוחזק כמי שעומד מאחורי כל פרסום של תוכן בדף זה. שאם לא כן, חזקה עליו שהיה טורח מיידית להסיר כל פרסום שאינו על דעתו או הסכמתו. על אחת כמה וכמה כך הדבר כאשר מדובר בפרסום הנוגע באופן ישיר ובלעדי למפעיל דף הפייסבוק. השימוש שנעשה על ידי הנתבע בסרטון הראשון הוא העתקה או ביצוע יצירה נגזרת, ללא רשות התובע ומכאן ששימוש זה מהווה הפרה של זכויות היוצרים של התובע בלחן. מדובר בהעתקה ושימוש בחלק מהותי ועיקרי של היצירה, שנעשו ללא הסכמת בעל זכות היוצרים (התובע).

אשר לסרטון השני, הנתבע יזם את יצירת הסרטון השני ואף עמד על כך שיעשה שימוש בלחן המוגן במסגרתו. הנתבע השתמש בלחן המוגן לצורך הפקת תועלת עבורו במסגרת קמפיין הבחירות שלו. יצירת הסרטון השני, אשר אף היא נעשתה בלא רשות התובע, מהווה הפרה נוספת ונפרדת של זכויות היוצרים של התובע בלחן. אשר לזכות המוסרית, הנתבע נטל את הלחן המוגן וצירפו למילים שונות ממילות השיר באופן שעיוות לגמרי את המשמעות והמסר של יוצריו. לא ניתן להפריד את המילים מהלחן, וסילופו של אחד כמוהו כסילוף מלוא השיר. פעולותיו המפרות של הנתבע פגעו בזכותו המוסרית של התובע, שכן מלבד שינוי מילות השיר, נפגע ערכו של השיר והלחן המוגן וכן נפגעה תדמיתו של התובע כאדם המרוחק מהפוליטיקה הישראלית. מקום בו מדובר בשינוי מוחלט של היצירה המקורית המוגנת, והפצת הסרטונים המפרים לאלפים באמצעות הרשתות החברתיות, כשהמטרה כולה נועדה לקדם את מועמדותו של הנתבע מבחינה פוליטית – אין לראות בשימוש זה כשימוש סביר.

הנתבע יפצה את התובע ב-90,000 ש"ח (45,000 ש"ח לכל אחת מההפרות) עבור הפרת זכויות היוצרים שלו וכן ישלם פיצוי נוסף בסך 40,000 ש"ח עבור הפרת זכותו המוסרית של התובע. הנתבע יישא עוד באגרה שבה נשא התובע, בשכר עדיו (2,000 ש"ח) ובהוצאות בסך 40,000 ש"ח.