אישור תביעה ייצוגית נגד חברה ששיווקה מדבקות הרזיה תוך משלוח ספאם (החלטה, שלום ת"א, השופט אילן דפדי):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה כי המשיבים שלחו הודעות פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה 1 היא חברה העוסקת בשיווק מדבקות הרזיה והמשיב 2 הוא מנהלה. המבקשים טענו, בין היתר, כי המשיבים שלחו אליהם מסרונים פרסומיים לרכישת מדבקות הרזיה, ללא הסכמתם וללא שצוין שם המפרסם ודרכי יצירת הקשר עמו לצורך משלוח הודעת סירוב. המשיב 2 בלבד הגיש כתב תשובה, בו טען להיעדר יריבות.

נפסק: סעיף 30א(ח) לחוק התקשורת קובע כי מנהל של תאגיד ומי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה וכי חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו אלא אם עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. סעיף 30א(ט) קובע כי הפרת סעיף 30א מהווה עוולה אזרחית שהוראות פקודת הנזיקין חלות עליה. לפיכך, אין מקום לטענה כי אין מקום להרמת מסך, שכן לפי החוק מוטלת אחריות אישית. אין לקבל את טענת המשיב כי שימש אך כנאמן וככזה לא היה עליו לדעת מה קורה בחברה. המשיב לא שימש אך כנאמן אשר מחזיק במניות עבור אחר, אלא נרשם כדירקטור יחידי בחברה. יתרה מכך, מדבריו עולה כי היה רשום כדירקטור ובעל מניות יחיד בשל היותו של אותו קרוב משפחה חייב מוגבל באמצעים שלו איחוד תיקים בהוצאה לפועל. קרי, הוא שימש ככלי כדי לאפשר לאותו קרוב משפחה לפעול באמצעות המשיבה בניגוד להוראות החוק האוסרות עליו לעשות כן. טענתו כי שימש כ"קוף" יותר ממקוממת. חזקה כי נושא המשרה הפר את חובתו והמשיב לא סתר חזקה בו.

יש לדחות את טענת המשיב להיעדר יריבות. יש לראות במשיב כבעל דין יחד עם המשיבה, שלא הגישה כתב תשובה ולא הציגה כל תשתית עובדתית אחרת מזו שנטענה בבקשת האישור. המשיבים הפרו את הוראות חוק התקשורת וכן קיימת עילת תביעה על פגיעה בפרטיות. כל אחד מהמבקשים הוטרד על ידי המשיבים בכך שקיבל דברי פרסומת ומכאן שלכל אחד מהם עילת תביעה אישית כנדרש וכן מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית. בקשת האישור מתקבלת. הקבוצה תכלול את "קבוצת הנמענים אליהם שלחו המשיבים מסרונים בניגוד לחוק התקשורת ב-7 השנים שקדמו להגשת התובענה. המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות בסך 18,000 ש"ח.