פשרה בייצוגית ספאם על הודעות המקדמות את השירות סלקום TV (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת לימור ביבי):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. בבקשה לאישור התובענה כייצוגית טען המבקש כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששלחה הודעות דוא"ל פרסומיות בנוגע לשירות סלקום TV. בתשובתה לבקשת האישור, הכחישה המשיבה את טענות המבקש ואף טענה כי ההודעות שנשלחו אינן "דבר פרסומת". הצדדים גיבשו ביניהם הסדר פשרה, במסגרתו התחייבה המשיבה להוסיף אפשרות נוספת להסרה מרשימת התפוצה וכן לפיצוי ומתן הטבה לחברי הקבוצה המיוצגת. הצדדים המליצו על תשלום גמול למבקש בסך 15,000 ש"ח + מע"מ ושכר טרחה לבא-כוחו בסך 35,000 ש"ח + מע"מ.

נפסק: הסדר הפשרה ככלל ראוי, הוגן וסביר, לרבות ביחס לסכום הפיצוי, ולכן יש לאשרו בנסיבות העניין (במספר שינויים). הבקשה מעלה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ומתקיימים על פניו התנאים הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות. בבחינת הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול התובענה הייצוגית, אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, נקבע כי מתקיימים סיכונים וסיכויים לכל אחד מהצדדים וכי הסכם הפשרה, יש בו כדי לגלם סיכויים וסיכונים אלו. כך, מצד המבקש, על פניו יש ממש בטענתו ולפיה ההודעות השיווקיות שנשלחו אליו ואל יתר חברי הקבוצה לא כללו מנגנון הסרה פשוט וסביר, לבד מלחיצה על "לינק" המאפשר הסרה. ספק באם אפשרות הסרה רק על דרך לחיצה על "לינק" יש בה כדי לקיים דרישת סעיף 30א(ד)(1) לחוק התקשורת, בדבר אפשרות למשלוח הודעת הסרה באותה דרך בה נשלחה הודעת הפרסום. עם זאת, מנגד, קיימות אף משוכות הניצבות בפני המבקש להוכחת טענותיו, ככל שהיה מתנהל ההליך עד תומו.