רשות התחרות רשאית לדרוש הודעות שהוחלפו בין מנהלי חברה בוואטסאפ (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים עמית, ברון ושוחט):

העובדות: העותרת, חברה ישראלית המפעילה פלטפורמה למתן שירותים בתחום המזון, עתרה נגד דרישה למסירת מידע ששלחו לה המשיבות מכוח סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, וזאת כחלק מבדיקה בתחום ההזמנות והמשלוחים ממסעדות. המידע שדרשו המשיבות כלל גם מסרונים, דוא"ל והודעות WhatsApp של מנהלי החברה וכן פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון של חברת האםֵ של המבקשת, המאוגדת בהולנד (לאחר שהמבקשת מסרה למשיבות כי היא אינה עורכת פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה שלה עצמה).

העותרת טענה, בין היתר, כי חלק מדרישת המידע הוצאה בחוסר סמכות, בפרט שנעשו במסגרת בדיקה שהמשיבות מנהלות ביחס לחברה אחרת הפועלת בשוק (Wolt). העותרת טענה עוד כי לא היתה לרשות סמכות לדרוש את הודעות הוואטסאפ והמסרונים, וכי הדרישה מגלמת פגיעה קשה בפרטיות עובדיה.

נפסק: דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות. העותרת לא עמדה בחובתה למצות הליכים בסוגיה נושא העתירה, משעה שטרם הגשתה היא לא העלתה כל טענה הנוגעת לעצם סמכותה של הרשות לדרוש חומרים הנוגעים לחברת האםֵ. דינן של טענות החברה בעניין זה להידחות על הסף. שנית, לא נפל פגם בדרישת המשיבות ובאופן מימוש סמכותן, לא כל שכן פגם המצדיק התערבות. המשיבה 2 היא הגורם המוסמך, בעלת המומחיות המקצועית הייחודית, האמונה על יישום סעיף 46 לחוק התחרות, המקנה למשיבה 2 סמכות לדרוש מידע אם היא סבורה שיש בו כדי להבטיח או להקל על ביצועו של חוק התחרות. מדובר בכלי חיוני המסייע למשיבה לאסוף נתונים וחומרים, ובכך מאפשרת קבלת החלטות באופן מושכל ובהתבסס על מידע רלוונטי.

נקודת המוצא לדיון בביקורת שיפוטית על רשויות מינהליות המפעילות סמכויות אכיפה, היא שלגורמי האכיפה מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להפעלת סמכויות אלה. ביהמ"ש לא יתערב בנקל בהחלטה מינהלית של גורמי אכיפה, אלא במקרים חריגים בלבד, בפרט כאשר פעולת האכיפה כרוכה בשיקולים מקצועיים מובהקים המצויים בגרעין שיקול הדעת הרגולטורי המוקנה לרשות המוסמכת ושקילתם מצריכה מומחיות מיוחדת. ניתן להבין את עמדת המשיבות כי דרישת החומרים הנוגעים לחברת האםֵ נובעת מכך שאין ביכולתה של תן ביס לספק פרוטוקולים מישיבות ההנהלה שלה עצמה.