על גבולות החדירה לפרטיותם של ידוענים (פסק-דין, שלום ת"א, השופט גיא הימן):

העובדות: התובעת, ידוענית שהשתתפה במספר תוכניות טלוויזיה, טענה כי הנתבעים פרסמו לשון הרע ופגעו בפרטיותה בשתי כתבות שפורסמו באתר Mako. בכתבה הראשונה נחשף דבר הריונה של התובעת. הכתבה השניה היא טור דעה שמתח ביקורת על התנהגותם של ידוענים ובפרט של התובעת.

נפסק: פרסום של דבר היריונה של ידוענית במדור "רכילות" בכלי תקשורת מוביל, בלי הסכמתה וקודם שהדבר נודע ברבים, הוא פגיעה בזכותה לפרטיות. בתחרות מול חופש הביטוי וחופש העיסוק של המפרסמים ובתחרות מול הענין הציבורי שבזרימה חופשית של מידע, ידה של הזכות לפרטיות, בנסיבות המקרה, היא על העליונה. גם לידוענים זכות לצנעת הפרט. לא כל ענין הקשור בהם מותר בפרסום אך משום שהם מבססים חלק, אפילו נכבד, מן ה"הון" שבידיהם על הופעות בכלי התקשורת. הפרסום בפרשה זו נעשה שלא כדין ומצדיק את חיובם בנזיקין של כלִי התקשורת ושל הכתבת שפרסמה בו את הידיעה. מנגד, טור דעה ובו ביקורת על התנהלותה של אותה ידוענית בקשר לפרשת פרסומו של ההיריון חוסה תחת הגנות שבדין. אין לחייב בגינו בעוולה של לשון הרע.

הזכות לפרטיות ראויה, ככלל, להכרה במלוא היבטיה. היא משתרעת על ענינים שבליבת הפרטיות ועל ענינים שבשוליים. היא מקיפה את ענינו של אדם מן הרחוב כמו את אלה של אשת הציבור ושל הידוענית. היא תקפה כשהפגיעה היא עמוקה וגם כשזו קלה באופן יחסי. אף כשנושאה, במוצאו לכך מקום, מוותר על חלקים ממנה, מוסיפה זכות זו להיות מוכרת בחלקיה האחרים. היא מבקשת לה הכרה אפילו, ובייחוד, במקום שבו מאיימים ערכים אחרים להעמידה בצל. התנהלות הנתבעות 1-2 עלתה כדי פגיעה בפרטיות התובעת כאמור בסעיפים 2(6) ו-2(11) לחוק הגנת הפרטיות. הפרסום השתמש בשם התובעת לשם הפקתו של רווח והוא נגע במובהק "לצנעת חייה האישיים לרבות עברה המיני, או למצב בריאותה".

לא נמצא בסיס לטענת הנתבעות כי זכותה של התובעת לפרטיות לא נפגעה כלל, הן מן הטעם שהיא זו שפרסמה, ראשונה, את דבר היריונה; הן מן הטעם כי היא כלל לא חששה לפרטיותה; והן מהטעם כי היא התנערה מן הפרטיות הזו כל אימת שביקשה לעשות לעניניה ובכלל זה הכספיים. אין לטענות בסיס עובדתי ובייחוד אין להן כל כוח משפטי. אפילו בחרה התובעת לוותר על זכותה לפרטיות ברגע, שבו היא חשבה שהדבר ישיא לה תמורה מרבית, יחסי-ציבור, בכסף, בקידום עסקיו של קרוב משפחתה או מכל סיבה אחרת - הרי שעד שהיא לא עשתה כן עמדה לה הזכות הזו במלואה. פרסום, שנעשה שלא בהסכמתה, קודם לאותו ויתור; פרסום ששלל ממנה את השליטה במידע על אודותיה – הרי הוא כזה שפגע בפרטיותה.

דבר היריון הוא מגרעינה של הזכות לפרטיות. הוא יורד אל שורשיה. מעטים כמותו ענינים המצויים קרוב לליבה של הזכות לפרטיות. נדרש טעם טוב במיוחד להפרתה של הזכות לפרטיות בכל הנוגע להיריון. במקרה זה ביטויים של ערכי חופש הביטוי, חופש העיסוק, וזרימתו של מידע חופשי בציבור – קנה להם משקל הנופל ממשקלה של הזכות הנפגעת. לאתר רחב יריעה כמו Mako ובייחוד לגוף תקשורת רב פעלים כשידורי קשת, פרסומו של מידע "רכילותי" איננו מליבת הזכות לחופש ביטוי, אף לא לחופש העיסוק. גם בצורך הציבורי בקבלתו של מידע על אודות היריונה של התובעת אין להפריז. התביעה נגד הנתבעות 1-2 התקבלה, בכל הנוגע לפגיעה בפרטיות התובעת. הנתבעות יפצו את התובעת ב-50,000 ש"ח, הוצאות משפט בסך 4,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 14,000 ש"ח. התביעה נגד הנתבעת 3 (לשון הרע) נדחתה. התובע תישא בהוצאותיה בסך 6,000 ש"ח.