פעיל בחירות באשקלון יפצה את מנהל הבחירות בעיר לאחר שהשמיץ אותו ברשת (פסק-דין, שלום אשדוד, השופט יהודה ליבליין):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע שימש כמנהל בחירות במסגרת הבחירות המוניציפליות בעיר אשקלון בשנת 2018. התובע טען כי הנתבע, שהיה פעיל מרכזי במטה הבחירות של ראש העיר דאז, עוול כלפיו בלשון הרע, בעת שפרסם באתר האינטרנט "אשקלנייעס" ובעמוד הפייסבוק שלו, אמירות מכפישות, ולפיהן התובע היה שותף עם אחרים בזיוף וגניבת הבחירות לראשות עיריית אשקלון. הנתבע איננו חולק על כך שביצע את שלושת הפרסומים נשוא התביעה, אלא שלגישתו אף אחד מהם איננו מקים עוולה מכוח חוק איסור לשון הרע.

נפסק: כאשר האמירות והביטויים מופנים כלפי איש ציבור, אזי בבחינת הפרסום יש לתת את הדעת לשאלה באם הדברים שנאמרו חורגים ממסגרת של ביקורת לגיטימית על פעילותו, ונכנסים לתחום האסור של לשון הרע. התובע, עובד ברשות המסים, הוא עובד ציבור, ואף יש לראות בו כ"איש ציבור" בשל תפקידו כמנהל הבחירות בעיר אשקלון. הגם שמתחם חופש הביטוי במסגרתו יש לבחון את דברי הנתבע הוא רחב יותר, בשל היות התובע "איש ציבור", הרי שיש מקום לקבוע כי הפרסומים עולים כדי לשון הרע, שכן הם חוצים במובהק את גבולות הגזרה של ביקורת, ואת חופש הביטוי המותר כלפי התנהלותו של "איש ציבור". הדברים שפרסם הנתבע אינם בגדר הבעת דעה, אלא הם מתיימרים להציג אמת עובדתית בדבר היותו של התובע חלק מהתארגנות עבריינית לזיוף הבחירות, ללא בסיס ראייתי.

אין לקבל את הטענה כי מדובר בזוטי דברים. תוכן הדברים שנאמרו אינו בגדר זוטי דברים וכן ביחס להיקף החשיפה של הפרסומים לא ניתן לומר כי מדובר בזוטי דברים, נוכח כך שמדובר בפרסום שבוצע באתר אינטרנט הפתוח לכל, ובעמוד הפייסבוק האישי של הנתבע, שאישר בעדותו כי ייתכן הדבר שיש לו כ-5,000 חברים. הנתבע עוול כלפי התובע בלשון הרע, זאת, שעה שמדובר בתובע שהוא עובד ציבור, כאשר תפקידיו – הן הקבוע ברשות המיסים והן הזמני כמנהל בחירות, דורשים מידה רבה של אמון, כאשר האמירות של הנתבע פוגעות ברכיב מרכזי זה. הנתבע בחר שלא לחזור בו מדבריו, לא להסיר את הפרסומים ולא להתנצל. יש לקבל את התביעה במלואה. הנתבע יפצה את התובע ב-75,000 ש"ח וכן יישא בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.