דברי הפרסומת נשלחו לתובעת בטעות, אך לא עמדו בהוראות הדין (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת דליה אסטרייכר):

העובדות: תביעה בשל משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982. בדיון התברר כי דברי הפרסומת נשלחו לתובעת בטעות, והיו מיועדים ללקוחה של הנתבעת, שהסכימה לקבל דברי פרסומת, ושמספר הטלפון שלה עוקב בספרה אחת למספר הטלפון של התובעת.

נפסק: נסיבות המקרה אינן נופלות בגדר המקרים שביקש המחוקק, במסגרת הוראות חוק התקשורת, למנוע וממילא מפניהם להרתיע. מדובר בטעות הקלדה של עובדת הנתבעת ולא בכוונה או רצון לדוור לתובעת דברי פרסומת. אין בין התובעת לנתבעת כל קשר ודברי הפרסומת לא היו ממוענים אליה. יחד עם זאת, הגם שנפלה טעות אצל הנתבעת, הרי שכתוצאה מטעות זו התובעת מצאה את עצמה בפני הצורך להתמודד עם עשרות הודעות שנשלחו אליה בתדירות גבוהה, כשההודעות הן בשפה הערבית, היא אינה מבינה את האמור בהן, לא ניתן ללמוד מן ההודעות מי השולח וממילא כיצד לפנות על מנת לבקש את ההסרה. למעט קישורית שצורפה לחלק מההודעות, שלא ברור מתוך ההודעה מה משמעות הלחיצה עליה, לא היה כל פרט מזהה בהודעה שממנו ניתן היה ללמוד על הנתבעת או לגביי אפשרות ההסרה. יש לקבל הטענה כי הנתבעת חששה מללחוץ על אותה קישורית. התובעת לא ניסתה להשיב "הסר" כמקובל לפי הדין והמשיכה לצבור לא פחות מ-34 הודעות. הנתבעת תפצה את התובעת ב-3,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 500 ש"ח.