המבקשת אישרה את תקנון האתר, הכולל הסכמה למשלוח פרסומות (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בבת-ים [ת"ק 40055-07-21], שדחה את תביעת המבקשת נגד המשיבים מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ביהמ"ש לתביעות קטנות, בין היתר, העדיף את גרסת המשיבים לפיה המבקשת נכנסה לאתר המשיבה 1 על-מנת לרכוש מוצר, תוך שהיא מאשרת את תקנון האתר, וכי ההודעות נשלחו אליה כדין. 

נפסק: דין בקשת רשות הערעור להידחות. רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות, ובכלל זה בתביעות מכוח חוק התקשורת, ניתנת במקרים חריגים במיוחד. במקרה זה אין הצדקה לחרוג מהכלל. העדפת גרסת המשיבים על-ידי ביהמ"ש קמא, בנוגע לרישום לאתר על-ידי המבקשת, תוך מתן הסכמה לתקנון ותנאי השירות, שמבוססת על הראיות והעדויות שהובאו בפני הערכאה הדיונית, מובילה למסקנה כי מתקיים תנאי הסכמה מפורשת מראש מפורשת של המבקשת כנדרש בסעיף 30א(ב) לחוק, לכן אין כלל צורך לדון בטענות המבקשת בנוגע לסעיף 30א(ג) לחוק שעניינו בחריגים. 

ממילא, במסגרת תנאי השירות נרשם באותיות מודגשות כי החנות תהא רשאית לשלוח דוא"ל או הודעות SMS, ולפנות במבצעים או פרסומות, אלא אם יודיע הרוכש בכתב שאינו מעוניין בכך. המבקשת אישרה את תנאי השירות, היה עליה לסמן זאת באתר והיא הייתה מודעת לתקנון ותנאיו. המבקשת בהחלט יכלה בשלב זה לסרב לתנאי השירות אולם בחרה לעשות שימוש בשירות שהמשיבה מספקת ואין מחלוקת שההודעות נשלחו אליה בהמשך להרשמתה ורכישתה דרך אתר המשיבה. לא נטען כי המבקשת הודיעה על אי-הסכמתה לקבלת דברי הפרסומת למצער, המבקשת לא הביעה התנגדות לכך עד משלוח המכתב. לפיכך, המסקנה היא כי מתקיימים גם תנאי סעיף 30א(ג) לחוק התקשורת. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח.