גזר דינו של מתכנת שמחק מידע שלילי ממאגרי חברת נתוני אשראי בה עבד (גזר-דין לנאשם 1, מחוזי ת"א, השופט ציון קאפח):

העובדות: הנאשם 1 הורשע, לפי הודאתו, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, זיוף בכוונה לקבל דבר, פגיעה בפרטיות, ועבירות על חוק שירות נתוני אשראי. הנאשם עבד כמתכנת מחשבים בחברת BDI (שהיא בעלת שירות נתוני אשראי לאיסוף ומסירת נתוני אשראי על יחידים, הכולל גם מידע שלילי). הנאשמים 2 ו-3 עסקו בייעוץ ותיווך להלוואות. הנאשם 4 ניהל סוכנות ביטוח והנאשם 5 עסק בשיווק טלפונים עם רעייתו. הנאשם נהג למחוק, כנגד תשלום, מידע אשראי שלילי על גורמים שונים ממאגרי BDI. בעקבות מעשיו, ובהסתמך על דוחות האשראי הכוזבים, העניקו בנקים ומוסדות פיננסים הלוואות המסתכמות במאות אלפי שקלים. יתר הנאשמים מעורבים בהיבטים שונים באותה מסכת עבריינית [גזר-דין לנאשמים 3-5], [גזר-דין לנאשם 2].

נפסק: התאגיד בו עבד הנאשם ניהל את נתוני האשראי של ישראל. הנתונים במאגרי המידע הללו הם נתונים רגישים, אישיים וכלכליים, לפי חוק הגנת הפרטיות. כל עסקה פיננסית שנעשית, לרבות מכירת מכוניות באשראי, מושתתת על הנתונים הללו המסופקים לגוף המלווה. מאגר מידע זה הוא הבסיס לכל הפעילות העסקית של מדינת ישראל. בהיותו עובד בתאגיד, לנאשם היתה גישה למאגרי המידע והוא ביצע את המעשים תוך שימוש בהרשאה שהייתה לו, לצרכים אחרים, ובכך הפר את האמון שניתן בו. בהיותו בעל הכשרה טכנית, חלה על הנאשם חובה מוגברת כלפי מעסיקיו שלא לנצל את הידע הטכני שלו לשם עשיית שימוש שלילי במאגרי המידע היחודיים שהיו בחברה. 

הנאשם הגה את כל האירועים וביצע מחיקות אסורות לנתוני אשראי שליליים. מדובר במחיקה של קרוב ל-100 נתונים שליליים. הנאשם הוסיף גם פרטי מידע חיוביים רבים של לקוחות, במשך תקופה ממושכת של 3 חודשים. הנאשם היה היוזם והמוציא לפועל של התכנית העבריינית. אין ממש בטענה כי יש להקל בעונשו של הנאשם משום היותו עובד זוטר. בסוג זה של עבירות וההרשאה לגישה למאגרי המידע הנאשם היה בבחינת בכיר לכל דבר ועניין. הוא שפיתח את האפליקציה ששימשה לניהול ותיעוד העבודה של BDI. אין מדובר בפצחן שבמאמצים רבים חדר למאגר מידע. הנאשם חדר למאגרים זמינים עבורו, תוך מעילה באמון מעסיקיו. בכך יש נופך חומרה נוסף. על הנאשם נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ותשלום קנס בסך 21,000 ש"ח.