קיימת תועלת בהגשת תובענות ייצוגיות לפי "חוק הספאם", חלף הגשת תביעות פרטניות רבות (פסק-דין, שלום בת-ים, השופט אודי הקר):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בבקשת האישור טען התובע כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששיגרה מסרוני פרסומת למכירת רהיטים, ללא קבלת הסכמת הנמענים כדין. הצדדים הגיעו לפשרה לפיו הנתבעת תעביר לקרן לתובענות ייצוגיות סכום כולל של 90,000 ש"ח, וזאת בנוסף להנחה שתעניק לרוכשים ממוצריה שיציגו את המסרון שנשלח להם. בנוסף, הנתבעת התחייבה להקפיד לפעול בהתאם לחוק וככל שתרצה בעתיד לשלוח דברי פרסומת לנמענים באמצעות מסרונים. הצדדים המליצו על תשלום גמול לתובע בסך 10,000 ש"ח ושכר טרחה לבא-כוחו בסך כולל של 50,000 ש"ח. 

נפסק: יש לאשר את הסכם הפשרה. ההסדר ראוי, הוגן וסביר בנסיבות העניין. הוא משקף חלוקת סיכונים ראויה בין הצדדים, בשים לב לטענת הנתבעת כי משלוח ההודעה לחלק מהנמענים נעשה עקב טעות של חברת הדיוור עמה התקשרה, ולכן לא ניתן היה להטיל עליה אחריות אזרחית לפי החוק, וכן לטענתה כי חלק מהלקוחות נתנו הסכמתם למשלוח ההודעות. ההסדר שגובש נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית באשר לאי העמידה בהוראות חוק התקשורת. ההסדר לוקח בחשבון את הקושי עליו הצביעה הנתבעת ומביא להגשמת הסעד העיקרי והוא תיקון מעשי הנתבעת, שהתחייבה כי ככל שתשלח הודעה בעתיד, תעשה זאת בהתאם להוראות סעיף 30א. 

קיימת תועלת בהגשת תובענות ייצוגיות לפי "חוק הספאם", חלף הגשת תביעות פרטניות רבות, הן בחסכון במשאבים של הצדדים ושל המערכת השיפוטית, הן בהגשמת תכלית החוק שנועד למנוע את תופעת משלוח הודעות ה"ספאם", והן ביכולת התובע להשקיע את המשאבים הנדרשים להוכחת טענותיו; הפיצוי במקרה של הפרת "חוק הספאם", לרבות בתובענות ייצוגיות "צרכניות" במהותן, נועד לעודד "אכיפה אזרחית" ולמנוע הפרות עתידיות של החוק, ולא להוביל להתמוטטותו הכלכלית של הנתבע. יש לאשר את הסכמת הצדדים באשר לגמול ושכר הטרחה.