הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק הספאם (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט רון סוקול):

העובדות: בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בבקשת האישור טען המבקש כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביחס להודעות דוא"ל שיווקיות ששלחה אליו. מנגד, המשיבה טענה כי פעלה כדין ובין היתר כי ההודעות אינן נחשבות כ"דבר פרסומת" וכי גם אם נפלו פגמים צורניים מסוימים במשלוח ההודעות, אין בכך להקים עילת תביעה נגדה. בבקשה הודיעו הצדדים כי המשיבה תשנה את מנגנון שליחת ההודעות ללקוחותיה, באופן שהכותרת "מסר פרסומי" תתווסף לכל הודעה. עוד צוין, כי המשיבה תרענן ותחדד את נוהלי שליחת הדוא"ל, באופן שאלו יתאמו את הוראות חוק התקשורת. הצדדים המליצו על פסיקת גמול בסך 15,000 ש"ח למבקש וכן שכר טרחה לבא-כוחו בסך 45,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

נפסק: דין הבקשה להתקבל. יש לאשר את הסתלקות המבקש מבקשת האישור, ללא צורך בפרסום, ואת תשלום שכר הטרחה והגמול שהומלצו על ידי הצדדים. האיזון בין מכלול השיקולים מוביל למסקנה כי יש לאשר את ההסתלקות שכן מטרתה העיקרית של בקשת האישור - הבאת העובדה כי מדובר בדברי פרסומת לידיעת הנמענים - הושגה. גם העובדה לפיה הסדר ההסתלקות אינו מקים מעשה בית דין, והשלב המוקדם בו הוגשה בקשת ההסתלקות, תומכים במסקנה כי יש לאשר את ההסתלקות. 

בבואו לאשר בקשת הסתלקות מתוגמלת, על ביהמ"ש לוודא כי לא מדובר בבקשת סרק, וכי ההליך הייצוגי השיג תועלת ממשית ורלוונטית עבור חברי הקבוצה. לצד אלו, נדרש בית המשפט לשקול גם "שיקולי רוחב", ולהביא במסגרתם את עניינו של הציבור הרחב. הסדר ההסתלקות מקיים את שני התנאים. על פניו, נראה כי לא מדובר בבקשת סרק. המשיבה הודתה כי חלק מהודעות הדוא"ל לא כללו את המילה פרסומת, וגם הסכמת המשיבה לשנות את מנגנון שליחת ההודעות תומכת במסקנה כי לא מדובר בבקשה משוללת כל יסוד. גם התנאי השני מתקיים. ההליך השיג תועלת ממשית ורלוונטית עבור חברי הקבוצה עצמם, שמעתה יקבלו דברי פרסומת מהמשיבה כשהם מסווגים ככאלה, באופן שיאפשר להם לקבל החלטות מושכלות בעניין פתיחתם ואופן ההתייחסות אליהם.