הסתלקות מייצוגית על הפרת חובת הנגישות באתר "יזכור" של משרד הביטחון (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט אליהו בכר):

העובדות: בקשת הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה בטענת המבקש להפרת חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. המבקש הוא אדם עם מוגבלות ובן לחלל צה"ל. המשיב מפעיל את אתר "יזכור" להנצחת חללי מערכות ישראל. בבקשת האישור טען המבקש כי המשיב הפר את החובה להנגשת שירותי אינטרנט, לפי תקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013, בין היתר באשר לאפשרות להדלקת נר זיכרון דיגיטלי באתר המשיב. המשיב הסכים עם החשיבות בהנגשת שירותיו הציבוריים, אך טען כי בקשת האישור אינה מגבשת עילה. המשיב טען כי הוא משקיע משאבים רבים בהנגשת אתריו, אך כי שמירה על נגישות מלאה בכל רגע נתון היא אתגר שלא מסתיים.

נפסק: אין מקום בנסיבות העניין לפסיקת תגמול למבקש, אך גם אין לפסוק הוצאות למשיב. תקנה 35א(ד)(1) לתקנות הנגישות קובעת כי "לא יראו סטייה מעמידה בהוראות סימן זה כהפרה של הוראות הנגישות, אלא אם כן נשלחה לחייב הודעה הדורשת ממנו לתקנה והחייב לא תיקנה בתוך זמן סביר אך לא יאוחר מ- 60 ימים מיום קבלת ההודעה". אין מחלוקת כי המבקש לא שלח הודעה מוקדמת למשיב ביחס לליקויים הנטענים בבקשת האישור וכי הליקויים תוקנו עוד קודם להגשת בקשת האישור. בנסיבות אלו, בהן לא נשלחה הודעה מוקדמת והמשיב תיקן את הליקויים בתוך 60 ימים מהגשת בקשת האישור – אין לראות בליקויים כהפרות המצדיקות הגשת בקשת אישור. 

אין לקבל את טענת המבקש כי המשיב אינו יכול להשתמש בהגנת ההודעה המוקמת כיוון שהפר הוראות נוספות בתקנות הנגישות ולא סיפק מנגנון למשלוח הודעת דרישה לתיקון ליקויי נגישות. בפועל, המבקש שלח הודעה מוקדמת למשיב שטופלה באופן מידי. לא הייתה מניעה מצדו של המבקש לשלוח גם את יתר הליקויים באותה צורה בה הודיע למשיב על העדר רכז נגישות והיעדר אפשרות להדליק נר זיכרון באמצעות המקלדת. אמנם פניית המבקש למשיב, אם בפנייה המוקדמת ואם בבקשת האישור, הביאה לתועלת ולתיקון הליקויים. עם זאת, בהינתן שלא היה מקום להגיש את הבקשה מלכתחילה ולכך שאותה תוצאה הייתה מתקבלת ככל הנראה גם בפנייה מוקדמת ללא צורך בהטרחת מערכת המשפט, תועלת זו אינה מצדיקה פסיקת גמול ושכר טרחה.