נדחה ערעור הורים שחויבו לפצות את גננת בנם בעקבות פרסומים מכפישים (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת שרה דותן):

העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בת"א [ת"א 25757-09-17], שחייב את המערערים לפצות את המשיבה ב-100,000 ש"ח ולצאת בהוצאות בסך 25,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות. המשיבה היא גננת והמערערים הם הורים לילד שלמד בגן. תביעת המשיבה התבססה על הודעת דוא"ל ששלחו המערערים נציגת ועד ההורים בגן, וכן על הודעת WhatsApp ששלחו המערערים לאב אחד הילדים בגן, הכולל אמירות פוגעניות ואת תמונתה של המשיבה.

נפסק: המשיבה הציגה פרסומים המאשימים אותה בפגיעות גופניות ומיניות בילדי הגן, בו היא עובדת כגננת. בהמשך לתיאורים הקשים המפורטים בפרסום הראשון, כונתה המשיבה פדופילית בפרסום השני. על המערערים מוטל היה להוכיח במידה הדרושה בהליך אזרחי, כי תוכנם של הפרסומים אמת. מקור המידע היחיד להאשמות החמורות נגד המשיבה היו דברי בנה הקטין של המערערת. כי מעבר לדברי האם לא הוצגו ראיות כלשהן ביחס לתוכן דברי הילד. בדין דחה ביהמ"ש את הגנת המערערת ביחס לאמת בפרסום. אשר לתום הלב, מתוכן הפרסום עצמו עולה כי המערערת ביקשה לגרום לפיטוריה של המשיבה ועובדות נוספות בגן. הסתמכות עיוורת על דברים שנאמרו על ידי ילד בגן טרום חובה, אינו יכול להיקרא בדיקה סבירה. תוכן הפרסום גם חרג מתחום הסביר. הערעור נדחה.