בתי המשפט צברו ניסיון לא מועט בשמיעת עדויות של תושבי חוץ באמצעות היוועדות חזותית (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופט אורן שוורץ):

העובדות: בקשת התובעים להעיד שני עדים מטעמם, המתגוררים בארה"ב, בהיוועדות חזותית (VC), לפי תקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בבקשה נטען מגבלות מגיפת הקורונה והסיכון הרפואי שנלווה בשל כך להגעה לישראל מונע את התייצבות העדים בארץ. העדים מסכימים להעיד על דרך היוועדות חזותית ונטען כי עדותם חיונית לראיות התובעים. המדינה, המשיבה לבקשה, התנגדה לה.

נפסק: ביהמ"ש העליון קבע שלוש אמות מידה עיקריות להכרעה בבקשה למסירת עדות בהיוועדות חזותית: הגשת הבקשה בתום לב, רלוונטיות העדות וקיומה של סיבה טובה לכך שבעל הדין או העד אינם יכולים למסור עדות בביהמ"ש. קיימים שיקולים נוספים, ביניהם: האם קיימת חשיבות מיוחדת להתרשמות ממהימנות העד, האם קיימת אפשרות לקיים חקירה נגדית אפקטיבית, מהי יכולתו של בעל הדין להשפיע על העד להגיע ארצה, וכן החשש מפגיעה בתקנת הציבור בכך שהעדות נגבית מחוץ לתחום השיפוט. תקנה 72 לתקנות החדשות מאפשרת את שמיעת העדות בהיוועדות חזותית גם במקרים בהם "הגעתו של העד תקשה עליו מאוד". ההלכה הפסוקה בנושא ההיוועדות החזותית, כמו גם ההתפתחות הטכנולוגית שמאפשרת צפיה רציפה ובאיכות טובה של התרחשות במקום מרוחק ובזמן אמת, הולמת את האתגרים שמציבה מגפת הקורונה החדשה לפני עולם המשפט.

בתי המשפט צברו ניסיון לא מועט בשמיעת עדויות של תושבי חוץ באמצעות היוועדות חזותית. מדובר בתחליף סביר, הגם שאינו חף לחלוטין ממגרעות. במקרה זה שני העדים מתגוררים דרך קבע בארה"ב. העדים אינם בעלי דין, אלא נושאי משרה בתאגידים זרים שמסרו את עדותם באמצעות תצהירים. אחד מהם הוא אדם מבוגר שמצוי בקבוצת סיכון מבחינת מגיפת הקורונה. האחר מנוע לצאת מארה"ב בשל מגבלות שהטילה עליו מעסיקתו. אלה הן נסיבות חיצוניות שמלמדות כי הבקשה לשמיעת העדויות בהיוועדות חזותית הוגשה בתום לב ולא כדי להקנות לתובעים יתרון דיוני. הבקשה התקבלה.