התובעת תייגה את הנתבעת באינסטגרם ויש לראות בכך הסכמה לשיתוף מחדש של תמונתה (פסק-דין, שלום עפולה, השופט ויסאם חיר):

העובדות: הנתבעת עוסקת בשיווק בגדי ים והלבשה תחתונה. התובעת רכשה בגד ים של הנתבעת לשימושה הפרטי. התובעת פרסמה בעמוד האינסטגרם שלה 2 תמונות, האחת של מוצרי הנתבעת והשנייה של התובעת עצמה לבושה במוצרים אלה. הנתבעת, שאינה מחברי התובעת באינסטגרם, פרסמה מחדש את 2 תמונות התובעת (Repost), הן בעמוד האינסטגרם של הנתבעת והן בעמוד הפייסבוק שלה. התובעת טענה כי השימוש של הנתבעת בתמונותיה פגע בפרטיותה, מפר את זכויות היוצרים שלה בצילומים וכן מהווה עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובעת לא הוכיחה את בעלותה בצילומים וכן כי התובעת תייגה את עמוד האינסטגרם של הנתבעת כדי להסב את תשומת לבה לפרסום התמונות.

נפסק: דין התביעה להידחות. הצדדים אינם חלוקים על כך שהתמונות נשוא התביעה מוגנות בזכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הרובץ על כתפיה להוכיח שהיא בעלת זכויות היוצרים בתמונת הדמות, להבדיל מתמונת הבגד (שהתובעת עצמה צילמה), כך שאין לה כל מעמד לתבוע בגין עילה זו בכל הקשור לתמונת הדמות (שצולמה על-ידי חברתה של התובעת). לא ניתן לקבל את טענת התובעת כי הזמינה את התמונה מחברתה. ככלל, עצם הבקשה של התובעת מחברתה, לבצע את הצילום עבורה, מהווה "הזמנה". יחד עם זאת נראה, כי סעיף 35 לחוק זכות יוצרים עוסק במערכת היחסים ובזכויות בין מי שעיסוקו בדרך קבע בביצוע יצירות לבין מזמין היצירה. מבחינת תכלית החקיקה, נראה כי סעיף 35 לחוק זכות יוצרים לא נועד לסיטואציה כזו.

אין מחלוקת כי התובעת תייגה את הנתבעת לעניין תמונת הבגד. הנתבעת טענה כי לאחר שקיבלה חיווי שתויגה, ביצעה פעולת שיתוף מחדש לתמונות, תוך תיוג התובעת (מתן קרדיט). התובעת ידע על התיוג מחדש כבר במועד ביצועו, אך לא פנתה לנתבעת במשך כשנה וחצי. התנהגות התובעת משך תקופה של שנה וחצי מלמדת על ידיעתה הפוזיטיבית והברורה כי בוצע שיתוף מחדש על ידי הנתבעת לשתי התמונות וכי התובעת הסכימה לשיתוף מחדש שבוצע ולא ראתה בו כל פגם.  במסגרת פעולת השיתוף מחדש, הנתבעת העמידה את היצירה לרשות הציבור, שהינו ציבור העוקבים הרחב של הנתבעת.

סביר יותר לראות את התובעת כמי שנתנה לנתבעת רשות להעמיד את התמונות לרשות הציבור, מאשר לראותה כמי שאסרה זאת. התובעת פרסמה את 2 התמונות בפרופיל שלה, שבאופן מודע בחרה להגדירו כ-"ציבורי". התובעת תייגה את הנתבעת באופן יזום. הוכח כי התובעת מכירה את הפעולה של שיתוף מחדש וכי עשתה תיוגים ושיתוף מחדש בעבר. פעולת השיתוף מחדש היתה פעולה צפויה לאחר התיוג היזום שביצעה התובעת. הנתבעת ביצעה שיתוף מחדש תוך מתן קרדיט מתאים. התובעת קיבלה חיווי לשיתוף מחדש מיד עם ביצועו והתובעת השתהתה בפנייתה הראשונה משך שנה וחצי. יש לראות את התובעת כמי שהסכימה, במפורש או מכללא, לביצוע השיתוף מחדש. הוכח כי לפי הפרקטיקה הנוהגת, תיוג דף אינסטגרם, ובוודאי תיוג בקשר לתוכן הקשור לדף המתויג, מהווה אישור לדף המתויג לבצע שיתוף מחדש. לאור זאת ולאור מדיניות הפרטיות של השירות, נקבע גם כי הנתבעת לא פגעה בפרטיותה של התובעת. הנתבעת פרסמה את תמונתה בחשבון ציבורי. התביעה נדחתה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 9,000 ש"ח.