שאלת ההצטרפות למועדון הלקוחות היא נפרדת משאלת ההסכמה לקבלת דברי פרסומת (החלטה, מחוזי חיפה, השופט מנחם רניאל):
העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה בהפרת נטענת של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה מפעילה רשת מלונות בישראל, הכולל מועדון לקוחות. המבקש טען, בין היתר, כי המשיבה שלחה לו מספר רב של הודעות פרסומיות, ללא הסכמתו, מבלי לציין כי מדובר ב"פרסומת" וללא הבהרה בדבר זכות הנמען למשלוח הודעת סירוב. המשיבה טענה, בין היתר, כי המבקש נרשם כחבר מועדון של המשיבה, נתן את הסכמתו המפורשת לקבל דיוור ומעולם לא ביקש את הסרתו מרשימת התפוצה.
נפסק: דין בקשת האישור להתקבל. המשיבה טענה כי הדיוורים ששלחה אינם מהווים "דבר פרסומת", מאחר שהם דיוורים "אישיים" שנועדו לעדכן את לקוחות המועדון של המשיבה במבצעים קיימים ובהטבות, ואין בהם לעודד רכישת מיידית. הטענה נדחתה. ההודעות מושא בקשת האישור עונות להגדרת "דבר פרסומת", שכן מטרתן היא אחת - לעודד ביצוע הזמנות ברשת המלונות של המשיבה. מדובר במסר המופץ באופן מסחרי המיועד להגדיל את כמות הלקוחות של המשיבה.
המשיבה טענה שיש ללמוד על הסכמת המבקש לקבלת דיוור מעצם הצטרפותו למועדון הלקוחות. השאלה אם המבקש נרשם למועדון המשיבה אינה השאלה העיקרית וגם אם יוכח כי נרשם למועדון הלקוחות, לא תהיה בכך תשובה נחרצת לשאלה אם הסכים לקבל דברי פרסומת. הוא יכול להסכים אגב הצטרפות, אבל הסכמתו אינה נובעת מהצטרפותו, אלא מהסכמתו. המשיבה לא הוכיחה שהמבקש הצטרף כחבר מועדון הלקוחות שלה. המבקש הכחיש שנתן הסכמה כלשהי למשיבה. המשיבה אף לא הוכיחה כי היא רשאית לשלוח הודעות למבקש מכוח סעיף 30א(ג) לחוק. המשיבה אף לא ציינה את המילה "פרסומת" בכותרת הודעות הדוא"ל ששלחה והפרה את סעיף 30א לחוק.
המבקש הניח תשתית ראייתית רלוונטית המבססת אפשרות סבירה שייקבע שנגרם לו וליתר חברי הקבוצה נזק לא ממוני בגין פגיעה שהמשיבה תהיה מחויבת בגינה בפיצויים. די בראיות שהציג המבקש כדי לקבוע בשלב זה שקיימת לו עילת תביעה אישית ונזק בלתי ממוני לצורך בחינת קיומה של "עילה קבוצתית". בקשת האישור מעוררת שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והן: האם הודעות הדוא"ל ששלחה המשיבה למבקש ולחברי הקבוצה נשלחו בניגוד להוראות חוק התקשורת, והאם בשל כך זכאים חברי הקבוצה לפיצויים בגין נזקיהם. המבקש הראה כי המשיבה הפרה את האמור בסעיף 30א לחוק התקשורת, ועל כן יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות של עובדה ומשפט יוכרעו לטובת הקבוצה.