מכשיר הטלפון הנייד של עו"ד הוא מחשב מוסדי (החלטה, שלום נצרת, השופט דורון פורת):

העובדות: המשיב, עו"ד במקצועו, חשוד כי פרסם תצלום משפיל ביחס לעו"ד אחרת, בניגוד לסעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, וכן עבירה של איומים. מכשיר הטלפון של המשיב נתפס בחקירתו. המדינה הגישה בקשה להארכת צו התפיסה של המכשיר, אף מעבר ל-48 שעות מרגע התפיסה. המשיב טען לפגם בתפיסת המכשיר, שלטענתו הוא "מחשב מוסדי" של עסק המספק שירות לציבור.  

נפסק: הנושא מוסדר בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969. מכשיר הטלפון הנייד הוא בבחינת "מחשב" והחומר האגור בו עונה להגדרת "חומר מחשב". עו"ד הוא בבחינת עסק של מי שמספק שירות לציבור, ומכאן שמכשיר הטלפון הנייד נכנס לגדרו של מכשיר המשמש מוסד במהלך העסקים הרגיל. העובדה שמכשיר הטלפון משמש את עוה"ד בעסקו וגם משמש אותו באופן אישי, איננה פוגמת בקביעה כי מדובר במחשב מוסדי. היה על היחידה חוקרת להצטייד מבעוד מועד בצו שופט לתפיסת המחשב או חומר המחשב בטרם נתפס מכשיר הטלפון. אכן בסמכות ביהמ"ש, במקרים קיצוניים, לאפשר את התפיסה ולהורות על תפיסת המכשיר בדיעבד, אולם הדבר יעשה בזהירות ובמשורה תוך איזון של כל השיקולים ובכלל זה החשדות והנסיבות שבהן נתפס המחשב המוסדי. ניתן היה לקבל צו של שופט לתפיסת מכשיר הטלפון בטרם חקירת עוה"ד. לא היה זה בסמכות השוטר לתפוס את מכשיר הטלפון מרגע שעוה"ד ציין בפניו כי מדובר במחשב מוסדי. נוכח תוצאה זו, אין צורך להידרש לשאלת חיסיון עו"ד-לקוחה, הגם כי חיסיון זה אינו חל מקום שעוה"ד נחשד בביצוע עבירה פלילית. הבקשה נדחתה. יש להשיב את מכשיר הטלפון לידי המשיב