אין די בפרסום שם מערכת ההפעלה של טלויזיה חכמה ויש לציין גם באילו אפליקציות היא תומכת (פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, הרשמת טלי מירום):

העובדות: תביעה לביטול עסקה לרכישת טלויזיה חכמה ולפיצוי בגין הטעיה בפרסום. התובע טען כי רכש טלוויזיה חכמה מאתר הנתבעות, אך לאחר שהתקין אותה גילה כי אינה תומכת ביישומונים של ספקיות הטלוויזיה והתוכן המובילות בישראל, לאור מערכת ההפעלה שלה (מסוג VIDAA). התובע טען כי הנתבעות מטעות את הצרכנים בכך שהן מצניעות באתריהן את העובדה כי מערכת ההפעלה אינה תומכת בשירותי התוכן הפופולריים. 

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה. הנתבעות הן "עוסק" לצורך חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. הנתבעת 1 כמשווקת שמכרה לתובע את הטלוויזיה והנתבעת 2 כיבואנית. תכלית החוק בהשתת חובה על העוסק לגלות לצרכן עניינים מהותיים בעסקה. הטעייה עשויה להתבצע במעשה, על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות, או במחדל (אי גילוי "עניין מהותי"). "עניין מהותי" בעסקה הוא עניין שיש בו כדי להוות שיקול מכריע האם להתקשר בעסקה, אם לאו.

התובע ביקש לרכוש טלויזיה חכמה. האם תכונות מערכת ההפעלה של הטלויזיה הן "עניין מהותי"? התשובה לכך חיובית. למסך טלויזיה מספר שימושים, כגון חיבור למחשב, חיבור לקונסולות משחקים וכדומה, אולם רוב רובן של הטלויזיות נרכשות על מנת לצפות בשידורי הטלויזיה; מתוך אלו, חלקן הארי נרכש לצפיה בשידוריהן של ספקיות התוכן והטלויזיה המובילות בשוק המדיה הישראלי. עצם העובדה שיש בתכונות מערכת ההפעלה כדי להוות שיקול מכריע באם לרכוש את הטלויזיה אם לאו, מצביע כי עניין זה מהווה "עניין מהותי".

בניגוד למחשב ביתי, בו הידע על סוגי מערכות ההפעלה הוא נחלת הכלל, כך גם באשר למערכות ההפעלה העיקריות של הטלפונים החכמים, אין זה המצב בכל הקשור לטלויזיות החכמות. אין די בפרסום שמה של מערכת ההפעלה כדי לצאת ידי חובה. על עוסק למסור במסגרת מפרט הטלויזיה שהוא מציג לצרכן מידע רלוונטי ומלא אודות מערכת ההפעלה, לציין באילו יישומונים היא תומכת, ולהבהיר האם היא תומכת ביישומונים הרלוונטים לצרכן הטלויזיה הישראלי הממוצע. התובע רשאי היה לבטל את העסקה, בין אם הוטעה על-ידי הנתבעות, בין אם היתה זו טעות מצדו, ובין אם מכוח זכותו לביטול עסקת מכר מרחוק. הנתבעת תשיב לתובע את עלות העסקה וכן תפצה אותו ב-3,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 500 ש"ח.