מכתב ההתראה של התובעת לא דרש את הפסקת משלוח ההודעות, אלא פיצוי בלבד (פסק-דין, תביעות קטנות בת-ים, הרשם אדי לכנר):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 18 דברי פרסומת, בדוא"ל ובמסרונים, ללא הסכמתה ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת טענה כי פניותיה להפסקת משלוח ההודעות לא הועילו. הנתבעת טענה כי התובעת הזמינה מוצרים דרך אתרה, וכי כחלק מעסקת הרכישה נתנה את הסכמתה לקבלת דברי פרסומת, שכן ללא ההסכמה לא ניתן לבצע את הרכישה. הנתבעת טענה עוד כי כתובת הדוא"ל אליה שלחה התובעת את פניותיה אינה כתובת הדוא"ל שלה.

נפסק: דין התביעה להידחות. המחלוקת בין הצדדים היא האם התובעת אישרה את קבלת ההודעות הפרסומיות, והאם ביקשה להפסיק את המשלוח. התובעת נכנסה אל אתר הנתבעת על מנת לרכוש מוצר ואף מילאה את פרטיה המלאים. בכדי לבצע את ההזמנה יש לאשר את תקנון האתר ואת תנאי השירות שלו קרי - קבלת הודעות. יש להעדיף בעניין זה את גרסת הנתבעת כי לא ניתן לבצע רכישה ללא אישור התקנון. התובעת, במכתבה לנתבעת, לא דרשה את הפסקת משלוח ההודעות, אלא פיצוי כספי בלבד. שאר פניותיה של התובעת לנתבעת נשלחו אל כתובות דוא"ל ודרכי התקשרות שאינם שייכים לנתבעת, כאשר התובעת היתה מודעת אל פרטי ההתקשרות הנכונים של הנתבעת. התובעת תישא בהוצאות בסך 1,500 ש"ח.