הסכמה לקבלת דוא"ל פרסומי אינה כוללת הסכמה לקבלת מסרונים (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת טל כהן אלימלך):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 10 מסרונים המשווקים את שירותי המלון שהיא מפעילה, ללא הסכמתו, מבלי לציין כי מדובר ב"פרסומת", ותוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען עוד כי הנתבעת התעלמה מבקשת ההסרה ששלח. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע, שהתארח במלון בעבר ואישר קבלת דברי פרסומת בדוא"ל, לא פעל על-מנת להסיר עצמו מרשימת התפוצה וכי לא השלים את הליך ההסרה.

נפסק: ההודעות ששלחה הנתבעת לתובע הן פרסומיות. הנתבעת טענה כי היתה רשאית לשלוח מסרונים לתובע, מתוך הנחה שמי שהסכים לקבל דוא"ל מהמלון יסכים לקבל גם מסרונים, ובמידה ואינו מעוניין הוא יוכל להסיר את עצמו מרשימת התפוצה. אין לקבל הטענה כי הסכמה לקבלת דוא"ל כמוה כהסכמה לקבלת מסרונים. אין מחלוקת כי התובע ביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה לקבלת דוא"ל. מאחר והנתבעת לא פירטה מידע על מועד ההסרה, יש להניח כי היא בוצעה לפני קבלת המסרונים נשוא התביעה. משכך, לא ברור כיצד בקשת סירוב לקבלת הודעות פרסומיות לדוא"ל משמשת כהסכמה לקבלת מסרונים שיווקיים לנייד. הנתבעת שלחה את המסרונים ללא הסכמת התובע. התובע למעשה ביקש 3 פעמים הסרה. אין לקבל את טענת הנתבעת כי התובע לא השלים את הליך ההסרה. הנתבעת הפרה את סעיף 30א לחוק ביחס לכל המסרונים ששלחה לתובע. הנתבעת תפצה את התובע ב-8,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 500 ש"ח.