יש לאפשר למבקש להשתתף בדיון קדם המשפט בהיוועדות חזותית (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט רמי חיימוביץ): 

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בפ"ת [ת"א 19072-10-19], שדחה את בקשת המבקש, בן 73 ומתגורר בארה"ב, לקיים את ישיבת קדם המשפט בהיוועדות חזותית. המשיב, שהגיש תביעה כספית נגד המבקש, התנגד לבקשה.

נפסק: הבקשה התקבלה. הסמכות להורות על סדרי דיון ועל אופן ניהול הדיון, היא בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור לא תתערב בהן אלא במקרים חריגים. המקרה הנוכחי הוא אחד החריגים המצדיק התערבות. החלטת ביהמ"ש קמא קצרה וממוקדת במצב התחלואה בנגיף קורונה, אך אין בה התייחסות לחלופה של היוועדות חזותית או הסבר לחשיבות נוכחותו הפיזית של המבקש באולם ביהמ"ש. מגמת הדין היא להרחיב את אפשרות קיום דיונים בהיוועדות חזותית, במקרים המתאימים, הן בשל שינויים טכנולוגיים המאפשרים תקשורת טובה ותמונה ברורה של מי שאינו נוכח באולם והן בשל החיסכון בהוצאות, בוודאי לעדים ובעלי דין הנמצאים בחו"ל. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018, שעיגנו את אפשרות ההיוועדות החזותית בדין.

מקל וחומר שיש להקל בקיום דיונים בהיוועדות חזותית בשנה וחצי האחרונות, בשל סיכוני נגיף הקורונה המחייבים ריחוק חברתי ומקשים על התנועה בכלל והתנועה בין מדינות בפרט. מאחר והמבקש הוא נתבע שההליך נכפה עליו, בהתחשב בהוצאות הכבדות הנובעות מהגעה לישראל, בשים לב למגבלות ולסכנות הקיימות מנגיף הקורונה, הואיל והמבקש מיוצג, ובהתאם לפסיקה ולשינוי הדין, היה מקום לשקול בחיוב קיום הדיון בנוכחות ב"כ המבקש, כשהמבקש נוכח בהיוועדות חזותית, ולמנוע זאת רק אם קיימים טעמים המצדיקים נוכחותו הפיזית באולם. המשיב לא הצביע על טעמים כאלה.