אין מדובר בפרסומת אלה בהודעה כי תוקף הפוליסה עומד להסתיים (פסק-דין, תביעות קטנות נתניה, הרשם חילמי חג'וג'):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת מטרידה אותו הטרדות בלתי פוסקות בהצעות לקניית ביטוח, למרות שאינו לקוח שלה, ולמרות דרישתו שתפסיק זאת. הנתבעת טענה כי התובע ובת זוגתו רכשו ממנה פוליסת ביטוח ע"ש בת הזוג וכי התובע עצמו קיים מספר שיחות עם הנתבעת. הנתבעת טענה כי מטרת השיחות וההודעה שנשלחה היא התראה על מועד סיום פוליסת הביטוח ומשכך אינן יכולות להיחשב "כספאם" ואינן בניגוד לחוק.

נפסק: לא נשלחו לתובע הודעות בעלות תוכן שיווקי או פרסומי. התובע התלונן שהוטרד בשיחות טלפוניות חוזרות ממספרי טלפון שונים. שיחות אלה אינן עונות להגדרת "דבר פרסומת" בסעיף 30א לחוק התקשורת. מדובר בשיחות שכלל לא הוכחו כי התקבלו מהנתבעת עצמה וגם אם כן לא הוכח כי מדובר בדבר פרסומת כדרישת חוק התקשורת. השיחות, ככל שבוצעו על ידי הנתבעת, מיועדות להודיע לתובע (שהודה כי נתן פרטיו לנתבעת) כי תוקף פוליסת הביטוח עומד להסתיים. לכן התובע אינו יכול להלין על כך כי הנתבעת מטרידה אותו.

יתכן כי מטרת השיחות היא חידוש הפוליסה, אולם מדובר במטרה משנית שכן המטרה העיקרית היא התראה על סיום תוקף הפוליסה [עניין בן עטר - רת"ק 56184-09-16]. קביעה כי מדובר בדבר פרסומת תגרום לפגיעה בלקוחות חברות הביטוח, וזו ודאי אינה מתיישבת עם תכלית הסעיף. שיחות עם נציג שירות אנושי אינן מנויות בחוק הספאם ודין הטענה מכוח חוק התקשורת להידחות. יש גם לדחות את טענת התובע לפגיעה בפרטיותו. הוכח כי התובע מסר את פרטיו לנתבעת באמצעות אם ילדיו, במסגרת ההתקשרות בין הצדדים. התובע לא הראה כל פגיעה או נזק בפועל כתוצאה משיחות הטלפון. אף אם היה בשיחות אלה כדי לגרום לתובע אי-נוחות מסוימת, אין מדובר ב'הטרדה' כמשמעות הדבר בחוק הגנת הפרטיות. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 300 ש"ח.