הודעה ששלח מנכ"ל שופרסל ללקוחות עם פרוץ מגיפת הקורונה - אינה דבר פרסומת (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופטת קרן מרגולין-פלדמן):

העובדות: התובע, חבר במועדון הלקוחות של הנתבעת, טען כי הודעה ששלחה לו הנתבעת בדוא"ל, לאחר שביקש להסירו מרשימת הדיוור, נשלחה בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המחלוקת היא בשאלה האם ההודעה תיחשב כ"דבר פרסומת".  

נפסק: הודעה תחשב כ'דבר פרסומת' אם המטרה שלשמה נשלחה היא עידוד הלקוחות להוציא כספים ולרכוש מוצרים או שירותים מהנתבעת. יש צורך באבחון מטרת משלוח ההודעה ואפיונה כהודעה שעיקר מטרתה, מנקודת מבטו של השולח – הוא עידוד הצרכנים לרכוש ממוצרי הנתבעת. בהודעה פנה מנכ"ל הנתבעת אל קהל הלקוחות, עם פרוץ מגיפת הקורונה. הגם שמדובר בהודעה שפרסמה חברה שבמוקד הפעילות שלה שיווק של מוצרי מזון וצריכה, הרי שקריאת ההודעה בכללותה מלמד כי זו לא נועדה לעודד את הצריכה ואת הוצאת הממון אצל הנתבעת כי אם להפחית את הצריכה לתועלת הציבור בכללותו – למניעת חוסרים, עומסים ומצוקה.

מדובר במסר שמחד הוא שירותי ומאידך נועד להיטיב עם הנתבעת ועם יכולתה להעניק שירות הוגן וסביר ללקוחות וכלל ציבור האזרחים. העובדה שבשולי ההודעה ניתנה אפשרות הסרה אינה מלמד כי תוכן ההודעה הוא דבר פרסומת. משלוח ההודעה אל חברי המועדון של הנתבעת, במטרה להרגיע את הרוחות וליצור תחושת בטחון, אינה מפרה את זכותו של התובע לפרטיות בקשר עם המידע (כתובת הדוא"ל) שמסר לנתבעת בהיותו חבר במועדון הלקוחות שלה. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות בסך 750 ש"ח.