לא ניתן להכיר במסירת המסמכים לנציג אמזון שהגיע לישראל כ"המצאה למורשה" (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת שרון צנציפר הלפמן):

העובדות: בקשה להכיר בתוקף המצאתה של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, לפי תקנות 477 ו- 482(א) לתקנות סדר-הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בבקשת האישור טענה המבקשת כי המשיבה (אמזון) הכשירה את לקוחותיה הקמעונאים להשתמש בביקורות שנכתבו על-ידי צדדי ג', המקבלים מוצרים בחינם או במתנה בתמורה לכך (ביקורות ממומנות). המבקש טענה כי המשיבה אסרה בהמשך על לקוחותיה להשתמש בכלי זה, מחקה באופן גורף את הביקורות הממומנות, וניצלה את חולשת הלקוחות הקמעונאים כדי לכפות עליהם להסכים לשלם לה בגין שירות קבלת ביקורות משלה. הבקשה התבססה על המצאה אישית של בקשת האישור לידי נציג של המשיבה 3 ששהה בישראל, וכן, בנוסף, נתבקשה הכרה בהמצאה למשרד עוה"ד של המשיבות - נשיץ ברנדס אמיר ושות'.

נפסק: לא ניתן להיעתר לבקשה להכיר בהמצאה, על שתי החלופות. אין לקבל את הטענה כי בוצעה המצאה כדין למשרד נשיץ. המבקשת סומכת את טענתה על כך שהמשרד ייצג את המשיבה 3 בהליך אחר. אולם המשרד הגיש הודעה ברורה לביהמ"ש בעניין זה, לפיה אינו מייצג בעניין את מי מהמשיבות, ואינו מורשה לקבלת כתבי בי-דין מטעם מי מהן. המבקשת לא הוכיחה כי המשרד מוסמך לקבל בשם המשיבה 3 כתבי בי-דין, בניגוד להודעתו המפורשת. באשר לטענתה הנוספת של המבקש, הרי שהמבקשת לא ביצעה ההמצאה לחברה, לסוכנות או לסניף מקומי של המשיבה הזרה. ההמצאה בוצעה לאדם, שלגביו נטען כי הוא "מורשה בהנהלת עסקים" מטעם המשיבה 3. המבקשת ביקשה ללמוד גזירה שווה מעניין פרמייר [רע"א 1607/16] בו הכיר ביהמ"ש העליון בהמצאה שבוצעה לסגן נשיא באמזון, שהגיע לכנס בארץ, כהמצאה למורשה לפי תקנה 482. המבקש אינה יכולה להיבנות מההחלטה בעניין פרמייר. באותו מקרה תפקידו ומעמדו הבכיר של הנציג היו ברורים ולא שנויים במחלוקת. במקרה זה פני הדברים שונים. המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח כי בוצעה המצאה ל"מורשה בהנהלת עסקים". המבקשת לא הציגה כל ראיה אובייקטיבית, דוגמת מסמך רשמי של המשיבה 3, המגדיר את תפקידו ומעמדו של הנציג לו בוצעה ההמצאה והמבסס את טענתה בדבר היותו "נושא תפקיד בכיר ורם דרג במיוחד" במשיבה.