המונח "דואר זבל" הוא מונח רווח בתחום ה"ספאם" ואין לראות בשימוש בו כפגיעה והשפלה (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשם אריה דורני-דורון):

העובדות: תביעה ותביעה שכנגד. התובע טען כי הנתבעת, סופרת במקצועה, שלחה 5 הודעות ספאם לתובע, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי ההודעות כללו לינק לאתר בו מוכרת הנתבעת את ספריה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי פעם התייעצה עם התובע בנוגע לרכישה צרכנית וכי כך השתרבבו פרטיו, שלא ביודעין, לרשימת הכתובות שלה. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בטענה להשפלה והטרדה, בשל אופן פניית התובע אליה בנושא תביעתו ובשל כך שכינה את כתביה "דואר זבל".

נפסק: יש לקבל את התביעה באופן מינורי ולדחות את התביעה שכנגד. בתיק נסיבות מיוחדות של היות התובע חלק ממאגר חברי הפייסבוק, ובסופו של יום הוכנס למאגר החברים להם נשלחו קטעי ספרות של הנתבעת ולינק לאתר ספריה. בנוסף, חוסר מיומנותה של הנתבעת, בגיל 85, ובעזרה לה היא זקוקה מגורמים אחרים, מוביל למסקנה כי הנתבעת לא ידעה ולא השגיחה בנדרש ממנה וסבורה הייתה כי חבריה ואוהבי כתיבתה הם מושאי המשלוחים.

הנתבעת לא שלטה במה שקורה באתר והמעורבים בו, בכל הנוגע לתפוצה ולא חשבה לרגע כי נכללו מי שאינם חבריה ומעריציה הנאמנים, אנשי ספר עימם היא בקשר. לפיכך, בכל הנוגע למשלוח לפני שיחת הטלפון, אין לפסוק פיצוי בעבור 3 ההודעות הראשונות. אין זה נכון שלא לפסוק פיצוי עבור 2 ההודעות שנשלחו לאחר שהתובע הסב את תשומת לבה של הנתבעת לאיסור ההפצה אליו בדרך זו, כאשר הנתבעת לא עשתה דבר בפועל. בעבור 2 הודעות אלה יש לפסוק פיצוי בהתחשב בנסיבות.

כשפונה אדם שאינו מעוניין להיות מוטרד, גם אם לא נעים לשמוע דרישתו להפסקת המשלוח, יש לעשות הכול כדי להימנע מלשלוח. כל שאר הטענות אינן פוטרות מהפצה זו שאינה כדין. החוק לא פטר משלוח קטעי ספרות ובמסגרתם לינקים של אתרי סופרים. אין פסול בכך שמדובר בתובע תדיר בתחום הספאם. הנתבעת תפצה את התובע ב-800 ש"ח עבור שתי ההודעות וכן הוצאות בסך 500 ש"ח.

לא קיימת עילה וראיות מבוססות לתביעתה שכנגד של הנתבעת ויש לדחות אותה. המונח "דואר זבל" הוא מונח רווח בתחום ה"ספאם", הנוגע לאופן ההפצה והשיווק, ואינו מגדיר את התוכן של החומר המופץ. אין לראות השימוש במונח זה כפגיעה והשפלה ספרותית או אישית.