נגד פייסבוק הוגשו מספר בקשות חופפות לאישור תובענה ייצוגית, איזה מהן החליט למחוק ביהמ"ש? (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת אסתר שטמר):

העובדות: בקשת המשיבות (פייסבוק) לסילוק על הסף של אחת משתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהוגשו נגדן, שעניינן דומה ועיקרו בפגיעה נטענת בפרטיות משתמשי פייסבוק. 

נפסק: חוק תובענות ייצוגיות נותן בידי ביהמ"ש כלים שונים בהתמודדות עם תובענות דומות. דיון מאוחד יאושר כשיהיה בכך לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר. לעתים תידון בקשה אחת בלבד באופן שאחרות תימחקנה או שבמקרים המתאימים יעוכב הדיון בהן. הסיבות לכך נעוצות ביעילות ההליך. אין מחלוקת בדבר הצד השווה בין שתי בקשות האישור. שתיהן עוסקות באותו נושא, תוך הצבת דגשים שונים. בשתי הבקשות נטען כי המשיבות גרמו לכך שמידע של המשתמשים ושל חברי המשתמשים בפייסבוק יועבר לצד שלישי, שהם מפתחי יישומים. בשתי הבקשות נטענו טענות לפי הדין הישראלי ולפי דיני קליפורניה. העילות הנטענות לפי דיני ישראל מתמקדות בחוק הגנת הפרטיות, אך נטען גם לעשיית עושר שלא כדין ולהתרשלות. גם הקבוצות המיוצגות חופפות בחלקן הגדול.

יש להשוות את שתי הבקשות על מנת לבחור את הטובה ביניהן, בשים לב לטענות הקודמות, תוך מתן עדיפות מסוימת, של ברירת מחדל בלבד, לראשונה בזמן. הבקשה המאוחרת בזמן מנוסחת באופן מקצועי יותר, במובן שהיא מפנה לאירועים שונים ולפסיקה מתאימה בחו"ל. אך מדובר בעיקר בהתפתחויות שלאחר הגשת הבקשה המוקדמת בזמן. אין מקום לייחס חשיבות לטענת חלוף הזמן, למרות הזמן הרב שחלף בין שתי הבקשות, שכן טרם התקיים דיון ענייני בבקשה המוקדמת בזמן. למרות זאת, יש למחוק הבקשה המאוחרת משום התנהלותו של המבקש, שהגיש את הבקשה המאוחרת בבית משפט אחר, ללא ציון קיומה של הבקשה המוקדמת. זוהי התנהלות שאין להתיר. יש לדחות את הבקשה לאחד את הדיון בבקשות האישור, לאור היעדר תום הלב בהגשת בקשת האישור המאוחרת.

עדכון: ביום 17.5.2022 דחה בית המשפט העליון (השופטים עמית, ברון, ומינץ) ערעור על ההחלטה לעיל. נפסק כי לא נפל פגם בהחלטה להורות על מחיקת בקשת האישור המאוחרת וכי החלטת ביהמ"ש המחוזי עולה בקנה אחד עם המנגנון שבסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות [ע"א 7413/21].