אין פסול בדרך ההצטרפות המקוונת-טלפונית להסתדרות (פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופטת הדס יהלום):
העובדות: בקשת המבקשת (ההסתדרות) למתן סעדים קבועים כנגד פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי המשיבה ולתשלום פיצוי בגין הפגיעה בהתארגנות. המשיבה עוסקת במתן שירותי שליחויות לבתי עסק המקושרים עם השירות "תן ביס". ביה"ד נדרש להכריע תחילה האם ההסתדרות היא ארגון יציג בקרב עובדי המשיבה. לצורך כך, נדרש ביה"ד להכריע, בין היתר, בשאלת תוקף הצטרפות להסתדרות בשיחת טלפון מנציג ההסתדרות לעובד, כאשר הליך ההצטרפות מבוצע בפועל באופן מקוון על ידי נציג ההסתדרות ולא על ידי העובד בעצמו; וכן בשאלה האם ההסתדרות פנתה לעובדי המשיבה תוך הפרת פרטיותם ותוך שהפרה את חוק הספאם.
נפסק: האיסור להפעיל השפעה בלתי הוגנת חל הן על פעולה השוללת הצטרפות לארגון עובדים והן על פעולות התומכות בהצטרפות. דרך המלך להוכחת יציגות היא בהצגת טפסי חברות של שליש מעובדי המעסיק בארגון העובדים. תנאי להצטרפות כשרה של עובדים לארגון עובדים היא כי ההצטרפות תיעשה על פי החלטה של העובד, מרצון ולא בכפייה. המשיבה טוענת כי אין להביא במניין את טופסי החברות שהופקו כתוצאה מהצירוף "הטלפוני-מקוון".
לכאורה עומדת ההצטרפות הטלפונית-מקוונת בדרישות חוקת ההסתדרות [עניין קל אוטו - עס"ק 2764-09-15]. ההצטרפות המקוונת נועדה להקל וליישר קו עם ההתקדמות הטכנולוגית ואושרה כאמצעי לגיטימי להצטרפות לארגון עובדים, מבלי לגרוע מן העקרונות המהותיים הנדרשים הן מארגון עובדים המצרף עובדים לשורותיו והן מהעובדים המבקשים להצטרף לארגון. לא די בכך שהאמצעים המקוונים הוכרו כלגיטימיים, אלא שכתנאי למתן תוקף להצטרפות באמצעים מקוונים יש לעמוד גם על אותנטיות ההצטרפות.
ההבדל המהותי בין הצטרפות "מקוונת" להצטרפות "טלפונית–מקוונת" הוא בכך שעובד שצורף להסתדרות באמצעות נציג טלפוני, לא עשה שימוש עצמי במערכת המקוונת, אלא נציג ההסתדרות עשה זאת עבורו, לאחר שקיבל מהעובד את קוד האימות שנשלח אליו. בטפסי ההצטרפות שהושגו בדרך של הצטרפות "טלפונית – מקוונת" נפל פגם באופן שהעובדים צורפו כחברי הסתדרות, ללא שנציגי ההסתדרות שצרפו אותם, קראו באזניהם את כל האמור בטופס ההצטרפות ואת כל המידע הנדרש למי שמבקש להצטרף כחבר בארגון עובדים, כנדרש בפסיקה. אין מדובר בפגם קל ערך. יש לבחון את משקלו והשלכותיו של הפגם.
נסיבות תקופת הקורונה, אופי העבודה שהוא מהיר וזריז מטבעו והעדר נקודת מפגש או משרד מסודר לפגישה עם העובדים, יוצרות קושי ממשי על ההתארגנות בשלביה הראשונים. לפיכך יש לייחס משקל מופחת לפגם. בנסיבות הייחודיות של ההתארגנות במשיבה, יש לאשר את שיטת ההצטרפות הטלפונית-מקוונת, חרף הפגמים שנפלו בה. המבקשת היא ארגון יציג בקרב עובדי המשיבה. על המשיבה לפצות את ההסתדרות בשל פגיעה בהתארגנות בסך 80,000 ש"ח.
הטענה לפגיעה בפרטיות - נטען כי יו"ר ועד ההתארגנות מסר להסתדרות שמות ומספרי טלפון של עובדי המשיבה מתוך מערכות המשיבה, וכי מדובר בשימוש פסול ברשימת העובדים. ההסתדרות טענה כי טענות המשיבה הנוגעות לחוק הגנת הפרטיות ולחוק התקשורת אינן בסמכות ביה"ד לעבודה. מאחר והמשיבה הבהירה כי אינה תובעת כל סעד מההסתדרות הנובע מטענתה לפגיעה בפרטיות, הרי שביה"ד מוסמך לדון ולהכריע בשאלה האם הופרו הוראות חוק הגנת הפרטיות, ככל ששאלה זו רלוונטיות לבירור העניין. השאלה האם ההסתדרות פגעה בפרטיות העובדים רלוונטית לסוגיית ההגינות ותום הלב בפעולות ההסתדרות בהתארגנות עובדי המשיבה.
המשיבה טענה כי שמות העובדים ומספרי הטלפון שלהם עונים להגדרת "מאגר מידע". בעניין זה הפנתה לגילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות, שאין בו כדי לסייע לפרשנות המשיבה, אלא להיפך – בגילוי הדעת נכתב כי אין להחריג כתובת דוא"ל ממידע הראוי להגנה, מהטעם שניתן להסיק מכתובת דוא"ל של אדם פרטים נוספים על אודותיו. מכאן שנתונים המהווים נתוני התקשרות בלבד, מוחרגים מהגדרת "מידע". באף אחד מפסקי הדין אליהם הפנתה המשיבה לא נכתב כי מאגר הכולל רשימת שמות ומספרי טלפון הינו "מידע" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות.
הפרשנות המרחיבה ניתנת רק כאשר מהנתונים ניתן להסיק נתונים כלכליים וכיו"ב. משכך, נדחות כל טענות המשיבה הנוגעות להפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות הנוגעות לשימוש שלא כדין במאגר מידע. אף אם תתקבל טענת המשיבה כי מספרי הטלפון של העובדים הם בגדר מידע פרטי של העובדים, הרי שלא נמצא כי נטילת המידע ושימוש בו על ידי ההסתדרות לצורך פנייה לעובדים, מנוגד לחוק הגנת הפרטיות. מדובר בשימוש במידע לתכלית ראויה והיא מימוש זכותם של העובדים להתארגנות. הטענה נדחתה.
טענות הספאם - המסרונים ששלחה ההסתדרות לעובדי המשיבה אינם בגדר "דבר פרסומת" לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, כן מטרתם אינה עידוד רכישת מוצר או שירות או עידוד הוצאת כספים בדרך אחרת. מטרת המסרונים אינה עונה גם על המטרות האחרות הנקובות בחוק. מטרת המסרונים היתה לצורך יידוע העובדים בדבר תהליך ההתארגנות בקרב עובדי המשיבה, מסירת מידע על אודות ההתארגנות ועידודם להצטרף לשורות ההסתדרות. אופי עבודתם של עובדי המשיבה לא איפשר "עמידה בשער" לצורך החתמה על טופסי הצטרפות כפי שמקובל במקומות עבודה המרוכזים במקום אחד. התנהלות ההסתדרות בהקשר זה לא חרגה מהתנהלות סבירה בנסיבות העניין. הטענה נדחתה.