על הנתבעים היה לנהוג בזהירות ברשימת הלידים שקיבלו (פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, השופטת עדנה יוסף-קוזין):

העובדות: התובעים טענו כי הנתבע שלח להם 5 מסרונים פרסומיים בנוגע לשירות להוזלת תשלומי ביטוח, תוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעים נקטו בפעולות כדי לאתר את השולח. הנתבע טען כי פעילותו נעשית באמצעות הנתבעת 2 וכי ההודעות נשלחו באמצעות החברה ולפיכך יש למחוק את התביעה נגדו.

נפסק: עיון בדף הפייסבוק של עסקו של הנתבע העלה כי בדף הפייסבוק אכן מופיע שמה של החברה ויש לצרפה כנתבעת נוספת. הנתבע טען כי החברה התקשרה עם צד שלישי לצורך רכישת רשימת לקוחות (לידים). על הנתבעים היה לנהוג בזהירות יתר ולבדוק מראש סימוכין לכך שהתובעים נתנו הסכמתם לקבלת דברי פרסומת מהחברה. בדיקה כזו לא נעשתה וגם לא נטען כי הנתבעים מחזיקים בסימוכין להסכמה כאמור. לכתחילה, הנתבעים לא היו רשאים לשלוח את ההודעות לתובעים ולכן קמה לתובעים זכאות לפיצוי. בעת פסיקת הפיצוי יש מקום לשקול לזכות הנתבעים את העובדה שמדובר במשלוח של מספר הודעות מצומצם וכן את העובדה שמיד עם קבלת הודעת "הסר" הם חדלו לשלוח הודעות נוספות. הנתבעים ישלמו פיצוי בסך 500 ש"ח לכל הודעה וסך הכל 2,500 ש"ח. ככל שהחברה לא תבצע את התשלום, היא תחול על הנתבע באופן אישי.