התובעים לא הוכיחו את זכויותיהם בלוגו (פסק-דין, שלום רמלה, השופט זכריה ימיני):

העובדות: תביעה לפיצוי ולצו מניעה קבוע בשל הפרת זכויות קניין רוחני. התובעים הם אחים המנהלים עסק של מנעולנות בפ"ת. הנתבע מנעולן באזור רמלה-לוד. התובעים טענו כי הנתבע השתמשו בלוגו שרכשו לעסקם מצדדים שלישיים, תוך שהוא מבצע עוולות של גניבת עין, הטעיה, הפרת זכויות יוצרים ועוד. הנתבע טען כי התובעים נעדרי עילת תביעה וכי כלל לא הוכיחו את בעלותם ביצירה. 

נפסק: התובעים לא הוכיחו את זכויותיהם בלוגו נשוא התביעה ולא הוכיחו את העברת הזכויות מהמעצבת הגרפית לאדם שממנו רכשו את אתר האינטרנט בו הוצב הלוגו. עוולת גניבת העין דורשת הוכחת קיומו של מוניטין וחשש סביר להטעיית הציבור. ישנה סובלנות באשר לשימוש בסימני מסחר להפעלת מודעות ממומנות של מתחרים במנועי החיפוש ובלבד שהדבר אינו כרוך בהטעיה לגבי זהותו של המוכר. התובעים לא צירפו את הפרסום שלהם באינטרנט או את צורת האתר, על-מנת שניתן יהיה לבחון את מבחן החזות והצליל. כל שצירפו לראיותיהם היה הלוגו בלבד. כאשר מעיינים במודעה של הנתבע לא ניתן לטעות ולומר שמדובר בעסקם של התובעים. מהמודעה של הנתבע עולה במפורש שמדובר בעסקו שלו.

מבחינת סוג הסחורה הרי שמדובר באזרחים הצריכים שירותי מנעולנות, אך חוג הלקוחות שונה. הנתבע ביקש לפעול באזור רמלה-לוד והמושבים סביב, ואילו התובעים פעלו באזור פ"ת ות"א, שהם אזורים שונים לחלוטין. יש לדחות את טענת התובעים למוניטין באזור בו פועל הנתבע. המילה "מנעולן" היא מילה נפוצה המתארת מקצוע ועיסוק של בעל המקצוע, ולאף אדם אין את זכויות יוצרים על מילה זו. עצם שינוי צורת המנעול לאחר פניית התובעים מעיד גם על תום ליבו של הנתבע ומביא אותו תחת ההגנה לפי סעיף 58 לחוק זכות יוצרים. יש לדחות את התביעה.