הודעות סלופארק בכניסה לחניונים אינן פרסומיות אלא שירותיות (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת דליה אסטרייכר):

העובדות: הנתבעת היא חברת תוכנה המציעה שירות תשלום על חניה ברחבי הארץ, באמצעות הטלפון הנייד. התובע, עו"ד במקצועו, מנוי על שירותי הנתבעת. התובע טען כי הנתבעת שלחה לו הודעות פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וכי לא נתן את הסכמתו למשלוח הפרסומים. הנתבעת טענה כי כלל לא מדובר בהודעות פרסומת, אלא בהודעות שירות המתריעות על כניסה לחניונים, כאשר התובע יכול לבטל את ההתראות הללו בכל רגע.

נפסק: דין התביעה להידחות. לא היתה מחלוקת כי התובע היה מנוי של הנתבעת. מדובר בהודעות שירות שהן התראה לתובע עם כניסתו לחניון. אין מדובר בדבר פרסומת נגדו מבקש החוק להגן. מדובר בהודעות שמקורן במהות השירות שנותנת הנתבעת לקהל לקוחותיה, בין היתר התראה על כניסה לחניון ותזכורת לתשלום, כאשר התובע יכול בכל רגע נתון לבקש לבטל התראות אלה. הנתבעת לא שולחת הודעות אלה לכולי עלמא אלא רק לאלו שנרשמו מרצונם החופשי להיות מנויים על לקוחותיה. הנתבעת מפעילה שירות המאפשר לה לאתר כל מנוי שלה, עת הוא נכנס לחניון, ולהציע לו את השימוש בשירות אליו נרשם מלכתחילה, בדגש על תזמון ההודעות, בכניסה לחניון, על כן אינו בגדר מטרד אותו החוק מנסה למנוע. ודאי שהיו לתובע, שלטענתו חש מוטרד, האפשרויות להסיר את עצמו מקבלתן. אף אם היה מדובר בפרסומות, התובע לא הוכיח כי ביקש את הסרתו.