הנתבעת לא הוכיחה אילו קשיים יצרו אצלה מגבלות הקורונה, ובפרט על פעילות האחראי להסרת משתמשים מרשימות התפוצה (פסק-דין, תביעות קטנות בת-ים, הרשם אדי לכנר):

העובדות: תביעה לפיצוי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. לתובע 2 תיבות דוא"ל. לטענתו, הנתבעת שלחה לו 3 הודעות פרסומת לתיבה אחת ושבע הודעות לתיבה השנייה, ללא הסכמתו ובניגוד לחוק. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע נרשם באתר האינטרנט שלה, פעמיים, באמצעות שתי הכתובות, לשם קבלת עלון מידע. הנתבעת טענה בנוסף כי התובע הוא תובע סדרתי וכי בקשת ההסרה ששלח התובע לא נענתה בשל ההגבלות בתקופת הקורונה.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. ההודעות שנשלחו הן אכן בעלות תוכן שיווקי, מאחר והן מציעות הנחות על קולקציית בגדים לזמן מוגבל. התובע אכן נרשם לאתר הנתבעת דרך שתי התיבות, בתאריכים שונים, ואישר לנתבעת לשלוח לו הודעות. לאחר קבלת ההודעה הראשונה לתיבה הראשונה, ביקש התובע להסיר את כתובתו מרשימת התפוצה של הנתבעת, אך קיבל עוד 6 הודעות נוספות. לאחר קבלת ההודעה הראשונה לתיבה השניה, ביקש התובע להסיר את כתובתו מרשימת התפוצה, אך קיבל עוד 2 הודעות נוספות. הנתבעת לא הוכיחה אילו קשיים יצרו אצלה מגבלות הקורונה, ובפרט על פעילות האחראי להסרת משתמשים מרשימות התפוצה, לכן יש לדחות את טענה זו של הנתבעת. אף הטענה של "תובע סדרתי" דינה להידחות. על הנתבעת לפצות את התובע על 8 הודעות מתוך ה-10 ששלחה. ההודעה הראשונה בכל תיבה נשלחה בהסכמתו של התובע. הנתבעת תפצה את התובע ב-5,200 ש"ח ובהוצאות בסך 130 ש"ח.