הנתבעת אינה יכולה להתנער מאחריות על מעשיהם הטורדניים של הגורמים השיווקיים מטעמה (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט אהוד שוורץ):

העובדות: תביעה לפיצוי בשל הטרדה ופגיעה בפרטיות. התובעים טענו כי לאחר שהתנתקו משירותי הנתבעת הם קיבלו שיחות רבות מטעם נציגי מכירות שלה, על-אף שהבהירו כי השיחות מטרידות אותם, כי אינם מעוניינים בשירותי הנתבעת ולאחר שדרשו כי מספריהם יימחקו ממאגרי המידע שלה. הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה, כי חלק מהשיחות הן שיחות שירות, כי חלק מהשיחות כלל לא נענו, וכן כי שיחות טלפון אנושיות אסורות לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק: יש לקבל את התביעה. הלכה היא כי שיחת-טלפון אנושית, להבדיל מהשמעתו של מענה מוקלט, לא מוגדרת בחוק כ"ספאם". התובע פירט 15 שיחות שמקורן לטענתו מהנתבעת, למספר הטלפון שלו ו/או של אשתו, התובעת, מתוכן 7 מוקלטות ומתומללות, ומתוכן שתיים שמאוחרות להגשת התביעה. מתמלולי השיחות שהציג התובע עולה בבירור כי ביקש במפורש להפסיק להתקשר אליו. מדובר בשיחות מפריעות ומטרידות, והתובעים זכאים לפיצוי בשל הטרדתם. יש לדחות את טענת הנתבעת לגבי השיחות שטענה כי ביצע גורם אחר שאינו מטעמה. יכול והנתבעת מסתייעת בשירותים של גורמים חיצוניים, המתקשרים ללקוחות פוטנציאלים ומנסים לשווק להם את שירותי הנתבעת, ושהציגו עצמם כנציגי הנתבעת. הנתבעת אינה יכולה להתנער מאחריות על מעשיהם הטורדניים של הגורמים השיווקיים מטעמה.

מדובר בשיחות המנוגדות לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. שיחת טלפון שיווקית, למי שאינו רוצה לקבלה ומתעלמת מרצונו ואי הסכמתו, וחרף דרישות חוזרות ונשנות לחדול מכך, הינה מפריעה ומציקה, משבשת את שגרת היומיום, ואף חודרת אל תחומי הפרט של האדם ולרשות-היחיד שלו, אל מכשיר הטלפון שלו, להעדפותיו ולרצונותיו להיקשר או שלא להיקשר בעסקה, ועליה להיעשות ברשות ובהסכמה בלבד. הנתבעת התרשלה כשלא טיפלה בבקשות החוזרות ונשנות של התובעים לחדול מלהתקשר אליהם, ולהסיר את מספרי הטלפון שלהם מרשימות ההתקשרות שלה. הנתבעת תפצה את התובעים ב-7,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 1,500 ש"ח.