הנתבע נושא באחריות להודעות הפרסומת ששלחה שותפתו (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת ורדה שוורץ):

העובדות: תביעה לפיצוי מכוח הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען, בין היתר, כי הנתבע שלח לו 7 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתו ובניגוד להוראות החוק. הנתבע טען, בין היתר, כי התובע אינו בין הנמענים שלו, כי שותפתו שלחה חלק מהמסרונים, וכי המסרונים המאוחרים בזמן נשלחו לו לאחר שנרשם באתר הנתבע.  

נפסק: ניתן לחלק את ההודעות לשני חלקים. לגבי שלוש ההודעות הראשונות טוען הנתבע כי מקורן בשותפות שלו עם צד שלישי. הנתבע מטיל את האשם על שותפתו, אך אין בכך די כדי להפחית מאחריותו כשותף, ונתונה לו האפשרות לתבוע משותפתו את חלקה באחריות בהליך נפרד. יש לדחות את התביעה לגבי ארבע ההודעות הנותרות, שכן חלקן אינן דבר פרסומת וביחס לחלקן לא הוכח הקשר לנתבע. יש לחייב את הנתבע בגין 3 הודעות בלבד. נוכח התנהלות התובע המטילה צל כבד על תום ליבו והגינותו, הנתבע ישלם לתובע סך של 2,000 ש"ח בלבד, ללא צו להוצאות.