זכותו של אסיר לגישה למחשב "תקדין" היא אינה טובת הנאה לפנים משורת הדין (פסק-דין, תביעות קטנות רחובות, השופט ישראל פת):

העובדות: התובע, אסיר בטחוני, עתר לפיצוי כספי בטענה כי נמנעה ממנו גישה לתוכנה המשפטית "תקדין", הכוללת את פקודות ונהלי שב"ס, ובכך נפגעה זכותו לחופש המידע. מנגד, הנתבעת טענה כי ככלל קיימת לתובע ולכלל האסירים זכות נגישות לפקודות הנציבות וכן לנהלי שב"ס, וכי הם רשאים הם לממש זכות זו באחת מ-3 דרכים: שימוש במחשב מעוקר לאחר הגשת בקשה; קבלת צילומים מאת מבקרים; ופנייה למנהל האגף לקבלת העתק צילום הפקודה הרלוונטית.

נפסק: ניתן ללמוד על זכאותו העקרונית של התובע לגישה למחשב תקדין מהמסמך אותו הגישה הנתבעת. בפסיקה נקבע כי אותה הקצבה לגישה שבועית בת שעתיים למחשב "מעוקר" המכיל את פקודות נציבות בתי הסוהר, נהלי הנתבעת, והמאגר המשפטי "תקדין", היא זכות ואינה טובת הנאה לפנים משורת הדין. עם זאת, זכות זו אינה "אוטומטית" ועל אסיר המבקש גישה לתקדין להגיש בקשה מדי שבוע. 

התובע לא נקב בתביעתו במועדים ברורים שבהם סורב לקבל גישה למחשב תקדין, וטען טענה כללית בלבד בדבר מניעת הגישה. הנתבעת טענה כי דחיות בקשות התובע נעשו בשל העובדה שמחשב התקדין הוא משאב מוגבל והעובדה כי "התובע נמצא באגף שמור ומחשב לא נמצא דרך קבע ומועבר מאגף לאגף בהתאם לצרכים". אין לקבל את טענות הנתבעת, שהועלו בעלמא ואינן מגובות בראיות. 

הנתבעת טענה בנוסף כי הוצע לתובע כי החומרים המבוקשים יודפסו עבורו ויועברו לידיו, אולם הלה סירב, ומשכך יש לראות בהתנהלותו של התובע חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. בהינתן שהנתבעת לא הציגה כל ראיה לפיה חלופה של הדפסת החומר על ידי אסיר מהווה חלופה מותרת לבקשה לגישה למחשב תקדין, אין בכך כדי להקהות מהעוקץ של סירובה לבקשות התובע. הגישה למחשב בו מצויים הפקודות והנהלים לא נועדה לשיפור רווחתו של התובע או להרחיב את אופקיו באופן כללי, אלא לאפשר לו גישה לנהלים, לפקודות ולדין, במידת הצורך. אין במניעי התובע לשימוש במחשב, בעייתיות ככל שיהיו, כדי לגרוע מחובת הנתבעת.

הזכות לקבל פיצוי בגין הנזק שגרמה הפרה מסוג זה הוכרה כבר בפסקי דין רבים. שלילת זכות מהווה כשלעצמה עילת תביעה המזכה בפיצוי. דומה כי סכום התביעה (25,500 ₪) אינו מידתי כלל והוא מופרז. במכלול הנסיבות ובשים לב לכך ששלילת הזכות התפרשה על פני תקופה של כחודש ושבוע וכן פעמיים בודדות נוספות בהן נשללה הזכות, והעובדה כי התובע עמד על זכותו באמצעות הגשת בקשות כנדרש, ובשים לב לעובדה כי הנתבעת לא הצליחה להסביר, או למצער להוכיח את המניעות מטעמה למסירת המחשב, ובשים לב לכך שענייננו באסיר המצוי באגף "שמור", יש להעמיד את הפיצוי על סך של 2,500 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ₪.