מצופה מעו"ד שלא יעמוד על קוצו של יוד בהגשת תביעות ספאם (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת חדוה וינבאום וולצקי):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 34448-12-20], שקיבל בחלקה את תביעת המבקשת נגד המשיבה, מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, והורה למשיבה לפצותה ב-1,000 ש"ח. המבקשת טענה כי היה מקום לפסוק לה פיצוי בסך 1,000 ש"ח עבור כל אחת מתשע ההודעות ששלחה לה המבקשת.  

נפסק: דין הבקשה להידחות. פסה"ד של ביהמ"ש קמא מנומק כדבעי וכולל חמישה נימוקים מדוע אין מקום למצות את הדין עם המשיבה בנסיבות המקרה. הכלל הוא כי בית משפט של ערעור לא יתערב בקביעות של ביהמ"ש לתביעות קטנות אלא במקרים חריגים ביותר. הדרך לא אצה למבקשת לנסות ולפעול להסרת הפרסומים מיד עם תחילתם, אלא רק בחלוף למעלה משנה. טענת המשיבה בכתב ההגנה, כי המבקשת עשתה לה מנהג להגיש תביעות ספאם, לא נסתרה. היה מצופה ממי שהינו חבר בלשכת עורכי הדין שלא יעמוד על קוצו של יוד ומקום שעם קבלת מכתב ההתראה הופסקה שליחת המיילים, ואין נזק, לא תעמוד על "זכותה שבדין" באופן דקדקני עד כדי הגשת תביעה.