כשרני רהב וחיים לוינסון רבים בטוויטר (פסק-דין, שלום הרצליה, השופט אמיר ויצנבליט):
העובדות: תביעה ותביעה שכנגד שעניינן לשון הרע בציוצי טוויטר. התובע עוסק ביחסי ציבור. הוא בעליה של התובעת 2 ומשמש כקונסול הכבוד של איי מרשל בישראל. הנתבע הוא עיתונאי בעיתון הארץ. התביעת הראשית עוסקת בציוץ טוויטר שפרסם הנתבע, שבו הוא מייחס לתובע חניה שלא כדין המפריעה לתנועה. התביעה שכנגד עוסקת בשלושה ציוצים שפרסם התובע בטוויטר.
נפסק: אין חולק שציוץ בטוויטר שהוא פומבי מטבעו עולה לכדי "פרסום" לצרכי חוק איסור לשון הרע. הציוץ שפרסם הנתבע מהווה לשון הרע. יש בו כדי לייחס לתובע ביצוע פעולה שלא כדין, שהיא חניה במקום אסור. אמירה זו עלולה להשפיל את התובע בעיני הבריות או לבזותו. גם בשימוש בביטוי "חזיר חניה" יש בו כדי לבזות ולהשפיל. לא עומדת לנתבע הגנת אמת בפרסום, שכן לא עלה בידו לשכנע באמיתותו. הנתבע הסתמך על מקור שזו הפעם הראשונה שהתכתב עמו והמתין 14 דקות בלבד לאחר הפנייה לתובע ועד עשיית הפרסום, ולא נקט אמצעים אחרים לוודא את אמיתות הדברים שפרסם. זאת בנסיבות שבהן אין דחיפות מיוחדת בעשיית הפרסום. הנתבע לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח באמיתות הפרסום, ובהינתן אי-אמיתות הפרסום, לא עומדת לו הגנת תום הלב.
הפרסום לא נעשה במטרה לפגוע בתובע באופן המביא לפסיקת כפל פיצוי. לא הוכחה כוונה כזו. יש לקחת בחשבון את היות הנתבע עיתונאי. הגם שמדובר בפרסום שעשה הנתבע בטוויטר, ולטענתו באורח עצמאי ולא במסגרת עבודתו בעיתון, ניתן להניח שהציבור מייחס לפרסומים שעושה עיתונאי מהימנות רבה יותר באופן המעצים את הפגיעה במושא הפרסום. יש להתחשב בכך שמדובר בייחוס של עבירת חניה לאדם, שהיא אינה מהחמורות שבספר החוקים. יש להתחשב גם בשיח שהתובע לוקח בו חלק בטוויטר, כאשר לעיתים הוא נוקט לשון גסה, משתלחת ונטולת רסן. קיים קושי בטענת אדם הנוקט בעצמו בלשון משתלחת וגסה, שלפיה הוא נפגע קשות כאשר התבטאות בעלת גוון דומה מופנית כלפיו. יש להעמיד את הפיצוי על סך של 17,500 ש"ח וכן הוצאות בסך 5,000 ש"ח.
התביעה שכנגד עוסקת בשלושה ציוצים שפרסם התובע, שהם קודמים לפרסום נשוא התביעה הראשית. יש לקבל את התביעה שכנגד בחלקה ככל שהיא מתייחסת לציוץ הראשון ולדחות אותה ככל שהיא מתייחסת לציוצים השני והשלישי. התובע ישלם לנתבע פיצוי בסך 27,500 ש"ח וכן יישא בהוצאות בסך 5,000 ש"ח. הנתבע ישלם הוצאות לתובע בסך 10,000 ש"ח עבור דחיית התביעה בקשר לשני הציוצים הנוספים. החיובים של בעלי הדין מתקזזים האחד כלפי משנהו.