אישור תביעה ייצוגית נגד רשת "ג'מבו סטוק" בשל משלוח מסרונים בניגוד לחוק הספאם (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת יעל טויסטר ישראלי):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעילתה במשלוח דברי פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשים טענו כי המשיבה, מפעילת רשת "ג'מבו סטוק", משתמשת בפרטי ההתקשרות שנמסרים לה במהלך רכישה מסניפיה או בהזמנת משלוח, לצורך שיווק שירותיה במסרונים פרסומיים, ללא הסכמת הנמענים ומבלי שהמשיבה מתייחסת להודעות סירוב. המשיבה טענה, בין היתר, כי מתקיים החריג שבסעיף 30א(ג) לחוק התקשורת וכי הבקשה לכל היותר מעידה על תקלות נקודתיות.

נפסק: נוכח הנזק הציבורי שנגרם כתוצאה משיגור המוני של דברי פרסומת למי שאינם מעוניינים - נזק קטן לכל חבר בקבוצה אך נזק מצטבר גדול לכלל חבריה - די בכך שהמבקשים יוכיחו ברמה הראשונית כי אכן שוגרו אליהם דברי פרסומת בניגוד לחוק, כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי נגרם להם וליתר חברי הקבוצה נזק שיש לפצות עליו ולאשר את הבקשה. 

המשיבה טענה כי המבקשים נעדרי עילת תביעה אישית, שכן השאירו את פרטיהם במהלך רכישת מוצר, המשיבה הודיעה לנמענים כי הפרטים שמסרו ישמשו למשלוח דברי פרסומת מטעמה, ניתנה לנמענים הזדמנות לסרב לקבלת דברי הפרסומת והם לא עשו כן, ודברי הפרסומת שנשלחו לנמענים נוגעים למוצרים דומים לאלה שרכשו מהמשיבה. לכן לשיטתה מתקיים החריג הקבוע בחוק. טענת המשיבה לא הוכחה אף בראשית ראיה. בשלב זה די בראיות שהציגו המבקשים כדי לקבוע שקיימת עילת תביעה אישית ולצורך בחינת קיומה של עילה קבוצתית. אין צורך בהוכחת נזק על-מנת שתקום עילת תביעה אישית.

המשיבה לא הציגה הסכמה מפורשת של המבקשים לקבל דברי פרסומת, כמתחייב מהחוק. לא ניתן ללמוד מהעתקי "פרטי לקוח מועדון" שצורפו דבר לגבי הסכמת הלקוח או אי הסכמתו למשלוח דברי פרסומת. המשיבה לא הצליחה לבסס בראיות, לפחות לכאורה, את טענתה בדבר הסכמת המבקשים לקבלת דבר פרסומת. גם אם מדובר ב"תקלה נקודתית", הרי שזו אינה מורידה מעצם העובדה שהתקיימה הפרה. תקלה נקודתית יכולה להיות הסבר להפרה, אבל היא אינה משנה את העובדה שהיתה הפרה עקב התקלה, ואין בכך כדי לרפא את העובדה שהמשיבה הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת.

אין מקום לקבל את טענת המשיבה לפיה המבקשים לא פעלו להסרתם מרשימת התפוצה. שהמבקשים הוכיחו ברמה הראשונית הנדרשת כי קיים סיכוי גבוה שבעת רכישת המוצר לא הודע להם כי הפרטים שמסרו ישמשו לצורך משלוח פרסומת. לפיכך, משלוח המסרונים ללא הסכמת המבקשים מהווה הפרה של סעיף 30א לחוק. לצד סוגית צירוף נמענים לרשימת הדיוור של המשיבה ללא הסכמתם המפורשת, הניחו המבקשים גם תשתית עובדתית לכאורית לטענה כי המשיבה הפרה את הוראות החוק בכל הקשור למתן אפשרות ההסרה מרשימת התפוצה. גם כאשר אפשרה המשיבה בהודעות שנשלחו למבקשים הסרה, התעלמה המשיבה מהודעות הסירוב.

התובענה הייצוגית מאפשרת הכרעה יעילה ומיטבית בעילת התביעה לקבוצה של תובעים אשר להם עילת תביעה משותפת. למבקשים ולכלל חברי הקבוצה יש אינטרס משותף ציבורי ופרטי ונראה שתובענה ייצוגית היא הדרך ההוגנת והיעילה לבירור המחלוקת. בקשת האישור התקבלה. המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך 30,000 ש"ח.