שמה של התובעת לא הגיח כך סתם למאגר הנתונים של הנתבעת (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת טל פישמן לוי):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 9 הודעות דוא"ל פרסומיות ללא הסכמתה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982, ובניגוד לכללים הצורניים שנקבעו בחוק עבור הודעות כאמור. הנתבעת טענה, בין היתר, כי ההודעות אינן פרסומיות, הואיל ויש בהן משום שירות לציבור בדבר פעילות מקדמת בריאות, ללא בקשת תמורה כספית, או במחירי עלות בלבד. 

נפסק: סעיף 30א לחוק קובע הוראות ברורות בעלות אופי צרכני מובהק. על-מנת שהמפרסם יוכל לשלוח מסרים והודעות, עליו לעמוד בתנאים הקבועים בחוק, שאם לא כן יראו בפעולתו הפרה המחייבת בפיצוי. דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד. ראשית, הודעות הדוא"ל אינן מהוות דבר פרסומת במובנו הקלאסי, שמעודד רכישה או מציע מבצעים ומפתה לקנות. מדובר בעיקר בשליחת מידע ובהזמנה להרצאות לקהל הרחב, שרובן ללא תמורה כספית, ולצורך העלאת מודעת לקידום הרפואה המשלימה. אכן יש בהודעות פניה לתובעת והצגת מסרים, אולם נדמה כי אין בהם עידוד לרכישת מוצרים או שירותים וכי אין בהם מוטיב מרכזי של הוצאת כספים. הגם שמבחינה משפטית ההודעות נופלות להגדרת פרסומת, מדובר בשיקול לקולא מבחינת הנתבעת.

שנית, לנתבעת אין היסטוריה של הגשת תביעות ספאם כנגדה. אין מדובר בנתבעת שאינה מבינה או מפנימה את החשיבות ואת התכלית של חוק הספאם. שלישית, שמה של התובעת לא הגיח כך סתם למאגר הנתונים של הנתבעת, אלא הייתה ככל הנראה פניה מוקדמת ליצירת קשר וזו הסיבה לכך ששמה של התובעת נמצא בטבלת האקסל שברשות הנתבעת. רביעית, 6 מתוך 9 ההודעות הנטענות לא נפתחו בעת שליחתן, אלא בשלב מאוחר יותר ואף זאת בפעם אחת. דבר זה מעיד על כך שלא מדובר בהפרה רחבת היקף או בהטרדה שנמשכה לאורך זמן רב. חמישית, מטרת החוק להרתעה הושגה, שכן הנתבעת הפסיקה את משלוח ההודעות. 

התובעת לא פעלה למתן הודעת סירוב לנתבעת, למעט בעת שליחת מכתב ההתראה. מדובר בנתבעת שאינה גוף מסחרי גדול, אלא להיפך. נסיבותיה האישיות של הנתבעת מצדיקים כי סכום הפיצויים יופחת ולא יעמוד על הסכום המקסימלי. הנתבעת תפצה את התובעת ב-1,000 ש"ח.