המאמרים שנשלחו לתובע משקפים תפיסת עולם פוליטית ואינם נחשבים כ"תעמולה" (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט עמית יריב):

העובדות: התובע טען כי הנתבעים הפרו את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששלחו אליו הודעות פרסומיות על-אף שלא נרשם לרשימת התפוצה. הנתבע טען כי ניהל וערך כתב עת מקוון וכי ההודעות שנשלחו היו עלון מידע עם הפניות למאמרים, שהפצתו כבר הופסקה.

נפסק: יש לדחות את התביעה שכן הפרסומים אינם עולים כדי "דבר פרסומת". אין מחלוקת בין הצדדים כי אין מדובר במסר המבקש לעודד הוצאת כספים, לכן יש לבדוק האם מדובר בבקשת תרומה או בתעמולה, לפי החלופות הנוספות בסעיף 30א(א)(1). המסר שהופץ אינו כולל בקשת תרומה. האפשרות לתרום להמשך פעילות האתר מופיעה במדור "הגשת מאמרים" שבאתר ומתייחסת לכך שפרסום מאמר באתר מותנה (או לא מותנה) בתרומה להמשך הפעלתו של האתר. המסר שהועבר לבדו אינו כולל כל בקשה לתרומה, ובוודאי לא ניתן לומר כי מטרתו של המסר היא בקשת תרומה. 

אשר לטענה כי מדובר ב"תעמולה" - נראה כי המחוקק בחר, במודע ובמתכוון, להתיר הפצת מסרים פוליטיים על דרך של העברת מסרים אלקטרוניים, כך שהחריג מסרים פוליטיים מן האיסור על מסרים פרסומיים. עיון בכותרות המאמרים מלמד כי מדובר במאמרים פוליטיים במובהק, המשקפים השקפת עולם ותפיסה פוליטית מסוימת. אכן, הם אינם מהווים "תעמולת בחירות", אולם הם ללא ספק משקפים מסרים פוליטיים מובחנים, שהוחרגו מפורשות מהגדרת "תעמולה" בחוק. לפיכך, המסרים שנשלחו לתובע אינם "דבר פרסומת" ואינם מזכים את התובע בפיצוי.