דחיית בקשה להתיר עדות באמצעות היוועדות חזותית (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת מיכל עמית-אניסמן):

העובדות: בקשת המבקשת (התובעת) לעיין מחדש בהחלטה בה נקבע כי על המצהיר מטעמה (בתשובותיה לבקשות להפקדת ערובה) להתייצב לקדם משפט, ולפטור את המצהיר (אזרח סין) מהתייצבות לדיון. לחילופין התבקש כי עדות המצהיר מטעמה תישמע בהיוועדות חזותית, לפי תקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018. התביעה עצמה עניינה בעתירה לאכיפת פסק-חוץ שניתן בהונג-קונג נגד המשיבה 1.

נפסק: אין הצדקה לעיין מחדש בהחלטה לעניין התייצבות לדיון ויש לדחות גם את הבקשה לאפשר עדות בהיוועדות חזותית. בעבר היוותה חקירה בהיוועדות חזותית חריג לכלל בדבר שמיעת עדות בין כתלי ביהמ"ש, שניתן היה לעשות בו שימוש במקרים חריגים בלבד. בשנים האחרונות, לאור התפתחויות טכנולוגיות, נטיית בתי המשפט היא להיעתר לבקשות לניהול חקירה בהיוועדות חזותית במקרים רבים יותר. מגמה זו התחזקה עוד יותר מאז פרוץ מגפת הקורונה, שבגינה הוטלו הגבלות על האפשרות להיכנס למדינות זרות וחובות ריחוק חברתי. יחד עם זאת, על מנת שביהמ"ש יתיר מתן עדות בהיוועדות חזותית, יש לבחון את התקיימות התנאים הקבועים בתקנה 72(א). המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח תנאים אלה. המבקשת לא הראתה כי הגעת המצהיר תקשה עליו מאוד וכי הוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו. הגם כי ברור שבשל מגפת הקורונה מוטלות מגבלות על כניסת אזרחים זרים לישראל, המבקשת לא תמכה טענותיה שלפיהן המצהיר אינו עומד בתנאים להגשת בקשה להיכנס לישראל באסמכתא כלשהי, ואף לא פירטה האם הוא מחוסן, האם יידרש לבידוד עם הגעתו לארץ וכיו"ב.